--- סוף עמוד 4 ---
3. ביום 30.12.2002 הגיש רואה החשבון של החברה לרשויות המס דיווח בגין רווח ההון שצמח מעסקת המניות, בו דיווח כי התמורה שהתקבלה מעסקת המניות לכל אחד מהמוכרים עמדה על סך 1.5 מיליון ש"ח, כך שסך כל התמורה עמדה על ששה מיליון ש"ח. לאחר מכן, ובעקבות פניות מצד המוכרים לרוכשים, בדרישה כי ישולמו המיסים בגין עסקת המניות, פנה יועץ המס של החברה למס הכנסה, וסוכם כי חובם של המוכרים (אשר הרוכשים התחייבו לשלמו) יעמוד על 170,000 ש"ח כולל ריבית צפויה עבור התמורה ששולמה לכל אחד מהמוכרים, ובסך הכל על 680,000 ש"ח. ביום 27.5.2003 שולם הסכום האמור לרשויות המס על-ידי הרוכשים. שלושה חודשים לאחר תשלום זה, הנפיק מס הכנסה למוכרים הודעות שומה 00, היינו חישוב מס על בסיס דו"חות ההכנסה המוצהרת שהגישו המוכרים לשנת מס זו (שומה עצמית). בהמשך לכך, פנו המוכרים לרוכשים בדרישה שהאחרונים ישלמו הפרשי מס רווחי הון שנוצרו כתוצאה מעסקת המניות על סך של 149,940 ש"ח. תחילה, טענו הרוכשים כי הם הסדירו את החוב במלואו, אולם לאחר הידברות בין הצדדים בנושא, סוכם כי קיימים הפרשים על סך 113,200 ש"ח. סכום זה שולם על-ידי הרוכשים לרשויות המס ביום 10.5.2004 בהסדר תשלומים.
4. בספטמבר 2004 זומנה החברה לדיון בפני פקיד שומה נצרת ביחס להכנסותיה והכנסות הרוכשים בשנים 2003-2000. ביום 7.4.2005 התקיים דיון במשרדי מס הכנסה בנוכחות המערער 1, יועץ המס של החברה, ורואה חשבון מטעם המוכרים, מר נידאל סרור (להלן: סרור). בפגישה זו סוכם, כי בגין עסקת המניות יש לשלם יתרת מס נוספת של 758,152 ש"ח. בעקבות כך, ביום 4.5.2005, חתמו הרוכשים והחברה על כתב התחייבות בו התחייבו לשלם את סכום המס האמור שהוסכם עם מס הכנסה, כשצוין שידוע להם כי הסכום אינו סופי וכי ההסכם נתון לאישור מס הכנסה. בטרם נחתם הסכם פורמאלי בעניין עם רשויות המס, ביום 18.8.2005, נערכה פגישה נוספת במשרדי מס הכנסה בנוכחות המערער 1, סרור, והמפקח מועאד עדאוי (להלן: עדאוי), ובגדרה סוכם כי הסכום לתשלום יעמוד על סך 767,000 ש"ח. גם בשלב זה לא נחתם הסכם פורמאלי עם רשויות המס, אולם סרור מסר כי בהמשך אותו יום יחתום על הסכם כאמור. בו ביום, שילמו הרוכשים את מלוא הסכום, כולל ריבית והצמדה, על-פי מסמך שמסר עדאוי למחלקת הגביה של מס הכנסה, והרוכשים קיבלו לידיהם אישורים בדבר עריכת הסדר תשלומים (להלן: סיכומי אפריל ואוגוסט 2005).