56. בנוסף, מוצא אני לנכון להדגיש כי שני הצדדים גם יחד לא הציגו בפני בית המשפט שום ראיה, לרבות באמצעות חוות דעת של מומחה, לגבי הדין החל באיי הבתולה הבריטיים. בפסיקת בתי המשפט בישראל קיימת נטייה להיזקק ל"חזקת שוויון הדינים" כאשר לא מוכח הדין הזר בקשר לסוגיות שבמחלוקת, או כאשר קיימת אי בהירות בקשר לדין הזר החל בקשר לסוגיות שבמחלוקת (ר' ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הלינגסוורת ג.מ.ב.ה., פ"ד מד(3) 600, 607 (1990); ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc., פ"ד נד(1) 697, 706 (2000); עניין מסיקה, בפס' 20; עניין בית אמזלג, בפס' 29; ס' וסרשטיין פסברג, "משפט בין-לאומי פרטי" 484 (2013)).
57. על כן, ככל שהסוגיות שבמחלוקת נוגעות לדין החל באיי הבתולה הבריטיים אשר לא הוכח על ידי הצדדים - הרי שבקשר לעניינים אלה תחול "חזקת שוויון הדינים" ולפיכך יחול לגביהן הדין הישראלי. באופן דומה, וכפי שיפורט בהמשך פסק הדין, גם בקשר לעניינים שלא נידונו בחוות דעת סרגו בקשר לדין החל במדינת ניו יורק, וכאשר אין לפני בית המשפט חוות דעת נגדית מטעם הנתבע, תחול "חזקת שוויון הדינים" וכפועל יוצא מכך - יחול הדין הישראלי.
ב. מהם התנאים הנדרשים לשם גיבוש הזכות לקבלת חשבונות על פי הדין הזר ועל פי הדין בישראל?
1. הדין במדינת ניו-יורק
58. חוות דעת סרגו נחלקה למעשה לשני חלקים מהותיים. בחלק הראשון סקר עו"ד סרגו את הכללים הרלוונטיים לתביעה למתן חשבונות המוגשת על ידי בעל מניות בהתאם לדין החל במדינת ניו יורק. בחלק השני בחוות דעתו, מבהיר עו"ד סרגו כיצד יש ליישם את הכללים הנורמטיביים שסקר בהתייחס לעובדות המקרה דנן. בשלב זה אתייחס לחלק הראשון בחוות דעת סרגו תוך שנושא היישום של המתווה הנורמטיבי על עובדות המקרה דנן, ובכלל זה גם השאלה מה היה מעמדם של הצדדים וחלוקת התפקידים ביניהם בחברות הרלוונטיות בתקופות הרלוונטיות לתביעה זו - תידון במרוכז בהמשך פסק הדין.
59. בחלק הראשון של חוות דעתו, סוקר עו"ד סרגו את הדין החל במדינת ניו-יורק וקובע כדלקמן:
(1) לבעל מניות בחברה קיימת זכות לקבלת חשבונות, לרבות לקבלת מאזנים שנתיים וגיליונות רווח והפסד של החברה שהוא נמנה על בעלי מניותיה. זכות זו נובעת מהסכם שבין בעלי המניות, אך גם מהחוק ומהמשפט המקובל;
(2) הזכות לקבלת חשבונות וחיוב החברה במתן חשבונות הינה רחבה, והדרישה למימושה אינה חייבת להיות פורמלית. יתירה מזו: העלאת דרישה פורמלית לקבלת חשבונות מצדו של בעל המניות אינה הכרחית כאשר מדובר בדרישה חסרת תוחלת, דהיינו מקום בו בעל המניות הורחק מן התאגיד, והתאגיד הכחיש שבעל המניות היה זכאי לקבלת סעד כלשהו. מקרה נוסף אשר בהתקיימו אין צורך בפניה מוקדמת מצדו של מבקש החשבונות חל כאשר קיימים יחסים שליליים בין הצדדים ותלויה ועומדת התדיינות ביניהם.
(3) בעל מניות הדורש חשבונות אינו חייב לציין את מטרת דרישת החשבונות, והחברה רשאית לבקש ממנו הצהרה על תום ליבו, ולסרב לדרישתו לקבלת חשבונות, אם דרישה זו לא נתמכה בהצהרה לגבי תום לבו.
(4) בין בעלי המניות בחברה קיימת חובת נאמנות של האחד כלפי השני. עניין זה מתחזק "בתאגיד קרוב", ובמקרה כזה - בעלי מניות הרוב חבים חובת נאמנות כלפי בעלי מניות המיעוט. בחובת נאמנות כזו חבים בעלי מניות הרוב, וכן נושאי משרה מטעמם אשר להם הכוח להכווין את פעולות התאגיד. חובה זו קיימת כלפי יתר בעלי המניות בחברה, לרבות בעלי מניות המיעוט.
(5) הדרישה למתן חשבונות על ידי בעל מניות יכול שתהיה ממוענת ומופנית למנהל החברה, והוא זה שיספק את החשבונות בפועל.