68. מהנימוקים שפורטו לעיל הנני קובע בזאת, בהסתמך על חוות דעת סרגו ועל עדותו של עו"ד סרגו בביהמ"ש, כי הוכח לפני שעל פי הדין החל במדינת ניו-יורק בעל מניות הרוב ונושא המשרה מטעמו שהינו בעל הסמכות והיכולת להכווין את פעולות התאגיד - חבים בחובת אמונים כלפי בעל מניות המיעוט, וכי לבעל מניות המיעוט בתאגיד זכות לקבלת חשבונות מאת בעל מניות הרוב או מאת נושאי המשרה מטעמו אשר מכווינים את פעולות התאגיד. כן נמצא כי אין צורך בפניה פורמלית מוקדמת לביהמ"ש של בעל מניות בדרישה למתן חשבונות.
69. גם אם לא הייתי מוצא לנכון לקבל האמור בחוות דעת סרגו על כל מסקנותיה, וגם אם אניח כי על בית המשפט היה להידרש "לחזקת שוויון הדינים" ולדין הישראלי, הרי שהנני סבור כי לא היה מקום לשנות קביעתי לפיה לבעל מניות המיעוט, בנסיבות המקרה דנן, מוקנית הזכות לאכוף מתן חשבונות על בעל מניות הרוב, או על נושא המשרה מטעמו, בקשר לחברה אשר הוא נמנה על בעלי מניותיה. לענין זה אסתפק בשלב זה בקביעה, שעוד תידון להלן, לפיה התובע לא שימש בפועל בניהול ענייני מנהל ההשקעות ומאידך, ניהול זה בוצע בפועל על ידי הנתבע (ולגרסתו של הנתבע – ע"י קרוגר).
70. עם זאת, ראוי להעיר כי חוות דעת סרגו התייחסה לזכותו של בעל מניות מיעוט לקבל חשבונות המתייחסים לחברה שהוא נמנה על בעלי מניותיה, אך חוות דעת זו לא התייחסה לזכויות של אותו בעל מניות לקבל חשבונות מאת גופים אחרים, לרבות מאת חברות בנות או חברות קשורות. בהתייחס למקרה שלפני אדגיש כי חוות דעת סרגו ביקשה לבסס את זכותו של התובע לקבלת חשבונות מאת מנהל ההשקעות, חברה שבה היה התובע בעל מניות. מאידך, חוות דעתו של סרגו לא התייחסה לזכויות נטענות של התובע לקבל חשבונות מאת קרן הגידור או מאת מנהל ההשקעות השלישי. בהעדר התייחסות בחוות דעת סרגו למצבים ולגופים אלה, ונוכח הוצאת חוות הדעת הנגדית של עו"ד כצמן מתיק בית המשפט, הרי שבית המשפט ידרש גם בקשר לנושאים אלה לעשות שימוש ב"חזקת שוויון הדינים" ולהחלת הדין הישראלי גם לגבי סוגיות אלו.
2. הדין בישראל
71. ככלל, תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון בית המשפט קובע האם התובע אכן זכאי לקבל חשבונות מן הנתבע. במסגרת השלב הראשון על התובע להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, על התובע להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת הקיימת בינו לבין הנתבע. כך למשל, מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות על אף שאין מדובר ברשימה סגורה (רע"א 8266/11 יו.בי.אם נ' מעוז נסיעות בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 16.8.2012) בפס' 24-26). שנית, על התובע להוכיח – ולו לכאורה – כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים לגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות. אם עמד התובע בהוכחת הנדרש לשם ביסוס השלב הראשון – ידרש הנתבע להוכיח שהחשבונות שמסר לתובע הינם נכונים ונאותים, ורק לאחר מכן יקבע האם הנתבע מחויב בתשלום כספים לתובע על פי החשבונות שהומצאו על ידו (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פ"ד נא(4) 337, 334-335 (1997) (להלן: "עניין מועצת הפירות"). במקרה הנוכחי, התובע ביקש וקיבל היתר לפיצול סעדים, ולכן הסעד המבוקש בתביעה זו מתמצה בסעד של מתן חשבונות בלבד. לפיכך, בתביעה זו נדרש בית המשפט לדון רק בשאלת התקיימותם של שני התנאים הנדרשים לשם ביסוסה של עילת התביעה למתן חשבונות, מבלי שיידרש בהליך זה לדון בחיוב הכספי עצמו (ר' עניין מועצת הפירות, בפס' 5).