79. כפועל יוצא מכל האמור לעיל, הנני קובע בזאת כי כשם שהתובע היה בעל מניות בא"ק קפיטל, היה התובע גם בעל מניות בא"ק ניהול.
80. הנתבע העלה בסיכומיו מספר רב של טענות בקשר למעמדו של התובע במנהל ההשקעות בתקופה הרלוונטית לתביעה, לרבות בקשר לזכות העמידה של התובע ולהיותו בעל מניות במנהל ההשקעות. לגרסת הנתבע: (1) התובע לא מחזיק בתעודת מניה של מנהל ההשקעות; (2) התובע לא הוכיח כי פרע את חובו למנהל ההשקעות בגין המניות מכוחן הוא תובע; (3) התובע הפר את הסכם בעלי המניות מאחר שלא העביר אף לו סנט אחד למנהל ההשקעות בהתאם להוראות סעיף 3 להסכם בעלי המניות, וכל הכספים ששילם התובע נועדו לרכישת מחשבים אשר שימשו חברה שנמצאה בבעלות התובע; (4) אין להסתמך על הסכם בעלי המניות שהוגש מאחר שמדובר בצילום ולא בהסכם המקורי; וכן (5) בהתאם להוראות סעיף 5 בהסכם בעלי המניות - הסכם בעלי המניות הסתיים ופקע כאשר קרוגר מכר את מניותיו במנהל ההשקעות לנתבע בסכום סמלי כאשר התובע ידע על מכירת מניות זו ע"י קרוגר ולא התנגד לכך מאחר שהוא עצמו רצה למכור את מניותיו במנהל ההשקעות.
81. אקדים ואדגיש כי הגעתי לכלל דעה כי יש לדחות טענות אלה של הנתבע. אפרט להלן נימוקיי לכך.
82. באשר לטענה כי התובע לא הציג תעודת מניה של מנהל ההשקעות כהוכחה לדבר היותו בעל מניות במנהל ההשקעות: אציין כי התובע העיד כי אין ברשותו תעודת מניה וכי לדעתו אין למנהל ההשקעות תעודות מניה כלשהן (עמ' 30, ש' 10-15 לפרו'). אכן, לא הוכח בפניי כי מנהל ההשקעות הנפיק תעודות מניה לבעלי מניותיו, ובמובן זה גם הנתבע לא הציג בפניי תעודת מניה שקיבל ממנהל ההשקעות, ככל שהוא טוען להנפקת תעודות כאלה. יש להוסיף כי לא מצאתי כי בא זכרה של טענה זו בכתבי הטענות מטעם הנתבע, ועל כן ממילא מדובר בהרחבת חזית אסורה מטעם הנתבע שאין להתירה.
83. בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי מעיון בסעיף 176 בחוק החברות עולה גם כי הנוסח הישן של סעיף זה לפיו הוגדר בזמנו בעל מניות בחברה פרטית כמי "שרשום ככזה במרשם בעלי המניות או מי שאוחז בשטר מניה" תוקן במסגרת תיקון מס' 26 לחוק החברות (התשע"ו-2016) כך שהמילים "מי שאוחז בשטר מניה" נמחקו. משכך ניתן לקבוע כי גישתו הנוכחית של המחוקק הינה כי החזקה בתעודה או בשטר מניה איננה תנאי הכרחי לשם הכרה במעמד של בעל מניות בחברה פרטית.
84. באשר לטענת הנתבע לפיה התובע לא הוכיח כי פרע את חובו למנהל ההשקעות באמצעות העברת כספים למנהל ההשקעות, וכי התובע הפר התחייבויותיו המפורטות בסעיף 3 בהסכם בעלי המניות בקשר להעברת סך של 249,000$ דולר למנהל ההשקעות: בסיכומיו טען הנתבע כי בית המשפט לא היה צריך לאפשר לב"כ התובע להגיש במסגרת חקירתו הנגדית של התובע את המסמכים שסומנו כמוצג ת/1 אשר נועדו להוכיח כי התשלום בסך של כ-150,000 $ (דולר ארה"ב) שביצע התובע נעשה לשם רכישת מניותיו במנהל ההשקעות. בהחלטתי שניתנה במהלך הדיון מיום 22.11.2016 קבעתי כי ניתן לקבל מסמכים אלה כראיה אך לגבי משקלם הראייתי - יוכלו הצדדים לטעון טענותיהם במסגרת סיכומיהם (עמ' 29, ש' 4-5 לפרו').