85. עיון במסמכי ת/1 מעלה כי מדובר בטבלה בה מצוינים חיובים שונים שנעשו במסגרת כרטיסי אשראי שונים. מהטבלה עצמה לא ניתן להסיק בגין מה בוצעו החיובים, ובכלל זה האם מדובר היה בחיובים שבוצעו ונעשה בהם שימוש בפועל לפי הסכם בעלי המניות. יתרה מזו: לא ברור מעיון במסמכים אלה האם אכן מדובר בחיובים הנובעים כלל מכרטיסי אשראי שהוחזקו על ידי הנתבע, או על ידי קרוגר, כנטען ע"י התובע. על כן, לא מצאתי כי מדובר במסמכים בעלי ערך ראייתי שיש בהם כדי להוכיח טענתו של התובע לפיה ביצע את חלקו בהסכם בעלי המניות באמצעות מימון באופן כזה של עלויות ההקמה של א"ק קפיטל. בנסיבות אלה, הצורך להכריע בהתנגדותו של הנתבע להגשת מסמכים אלה (מוצג ת/1) מתייתר ממילא. עוד ראוי לציין בהקשר זה כי הנתבע הודה בחקירתו כי התובע העביר לו כספים באמצעות תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי "אמריקן אקספרס" אשר התובע העמיד לרשותו (עמ' 66, ש' 28 לפרו'). מכאן ניתן להסיק ולקבוע כי הנתבע אינו חולק על כך שהתובע העביר אליו כספים באמצעות כרטיס אשראי שהעמיד לרשותו, אלא רק חולק על אופן השימוש הנטען בכספים אלה.
86. במסגרת חקירתו הנגדית טען הנתבע כי הכספים שהועברו אליו על ידי התובע באמצעות כרטיס האשראי שהועמד לרשותו ע"י התובע לא היו קשורים לא"ק קפיטל, אלא הכסף "שימש לקנות דברים מסוימים שהיו קשורים באופן לא ישיר למשרד בארץ" (עמ' 66, ש' 23 לפרו'). אולם, בהמשך לכך, כאשר נשאל הנתבע על ידי בית המשפט האם הכסף שנגבה באמצעות כרטיס האשראי שימש בצורה מסוימת את העסק המשותף לתובע ולנתבע עצמו השיב הנתבע "כן. בכרטיס האשראי נרכשו מחשבים". הנתבע גם העיד כי לא היה בטוח האם המחשבים שנרכשו באמצעות כספים אלה נרשמו על שם א"ק קפיטל (עמ' 67, ש' 1-14 לפרו'). מאידך, בסיכומיו טוען הנתבע כי בכספים שהעביר התובע נרכשו מחשבים אשר שימשו חברה שנמצאה בבעלות ובשליטת התובע ושימשה לפעילות של התובע בישראל (ס' 91 לסיכומי הנתבע).
87. אני סבור כי עדותו של הנתבע בנושא זה איננה עקבית, ולא מצאתיה מהימנה. ראשית, מעדותו של הנתבע עולה כי קיימת סבירות רבה לכך שהכספים שנגבו באמצעות כרטיס האשראי אשר התובע העמיד לרשותו שימשו לרכישת ציוד אשר שימש את מנהל ההשקעות. עדות זו אינה מתיישבת עם טענת הנתבע בסיכומיו לפיה התובע לא הוכיח שהשקיע בא"ק קפיטל. שנית, מאחר שהנתבע אינו מכחיש כי קיבל כספים מהתובע באמצעות כרטיס האשראי אשר התובע העמיד לרשותו, מצופה היה כי הנתבע יתמוך טענתו לפיה כספים אלו יועדו לשימוש של חברה אחרת של התובע באסמכתא כלשהי, או למצער כי לנתבע לא היה בעל אינטרס בחברה כזו. ודוק: לא הוצג בפניי כל הסכם אחר במסגרתו התחייב התובע להעביר כספים לשם רכישת ציוד עבור חברה אחרת, ולא מצאתי אזכור כלשהו לטענה כזו בכתב ההגנה שהגיש הנתבע. יתרה מזו: מדוא"ל ששלח הנתבע לתובע ביום 1.2.2000 עולה כי החברה אשר לגביה טוען הנתבע כי הייתה בבעלות התובע וכי הכספים שהועברו על ידי התובע נועדו לרכישת מחשבים עבורה, חברת Yeoman Capital Ltd (להלן: "יאומן"), הוגדרה על ידי הנתבע עצמו כ- "The Israeli Division" (נספח 5A לתצהיר התובע). בדוא"ל זה התבקש התובע על ידי הנתבע לחתום על מסמכים לפיהם יוסמכו הנתבע וקרוגר כדירקטורים ביאומן, וכמורשי חתימה ביאומן. על כן, טענתו של הנתבע כי הכספים שהעביר התובע נועדו לשמש חברה אחרת שבבעלות ובשליטת התובע, ולכאורה רק לתובע היה עניין בה, לא רק שאינה נכונה בלשון המעטה, אלא גם לוקה בחוסר תום לב ובאי -דיוק עובדתי.