97. עדויות אלו אינן מתיישבות עם טענת הנתבע לפיה התובע היה המוציא והמביא במנהל ההשקעות ובעל השליטה הכל יכול במנהל ההשקעות (ס' 25 לתצהיר הנתבע). מתוכן עדותו של הנתבע עולה כי הנתבע היה בעל תפקיד מרכזי בניהולו של מנהל ההשקעות, וכי הוא אף הודה בכך שמנהל ההשקעות הוקם כתוצאה מרעיון שלו, כאשר רק הוא מבין שלושת בעלי המניות במנהל ההשקעות היה בעל הניסיון והידע בתחום ההשקעות. מכאן נובע כי הנתבע היה, בנוסף להיותו בעל מניות הרוב במנהל ההשקעות, גם נושא משרה חשוב ומרכזי אצל מנהל ההשקעות.
98. שנית, ובהמשך לאמור לעיל: מעדותו של הנתבע עולה גם כי הוא היה בקיא היטב במנגנון חלוקת דמי הניהול והתמריצים לבעלי המניות במנהל ההשקעות. כך לדוגמה הסביר הנתבע במסגרת עדותו כי: "אני רוצה להוסיף כי לדעתי ישנה אי הבנה אצל התובע לגבי חלוקת התשלומים ואני מבקש להסביר זאת בפירוט: בשנת 2008 הבורסה קרסה בניו-יורק. כל הנכסים של קרן הגידור היו מניות הבורסה... כדי שיגיעו לרווחים ל-AK Capital התחייב כי במצב שתיארתי תהיה לקרן תשואה של לפחות 70% על מנת שהיא תהיה קודם כל מאוזנת ורק על העודף בוצע תשלום עבור תמריץ... אני רוצה להסביר כי ניתן היה לחלק תמריצים רק לאחר שקרן הגידור היתה מחזירה לעצמה את כל הפסדיה..." (עמ' 69, ש' 19-29 לפרו'). בהמשך, לשאלת ביהמ"ש הסביר הנתבע גם כי הזכאות של מנהל ההשקעות נקבעת ביחס לביצועים של כל משקיע בקרן הגידור בנפרד, דהיינו כי החישוב של התמריצים להם היה זכאי מנהל ההשקעות נעשו לפי התיק של כל משקיע בקרן הגידור באופן ספציפי ולא כמכלול (עמ' 71, ש' 1-9). הנתבע אף גילה בקיאות רבה בקשר להוצאות של מנהל ההשקעות, ופירט בעדותו את ההוצאות השוטפות של מנהל ההשקעות, לרבות עלויות הנוגעות למחשבים מיוחדים, הוצאות שכ"ד, ארנונה, חשמל ואינטרנט. לשיטת הנתבע ההוצאות השנתיות נעו בין "250,000 $ ל-300,000 $ ללא משכורות" (עמ' 80, ש' 22-28 לפרו').
99. עדותו זו של הנתבע אינה מתיישבת עם טענתו כי לא היה כלל מעורב בענייני הכספים של מנהל ההשקעות, לרבות בקשר לחלוקת הכספים במנהל ההשקעות. מעדותו של הנתבע עולה דווקא כי הוא מודע ובקיא בניהול החשבונות של מנהל ההשקעות, לרבות בקשר לרווחי מנהל ההשקעות בהתאם לתוצאות ההשקעות של קרן הגידור, וכן בקשר להוצאות מנהל ההשקעות כפי שפורט לעיל.
100. מסקנה זו מתחזקת נוכח ההתכתבויות שהוחלפו בין התובע לבין הנתבע בחודש אוגוסט 2009. כאמור, התובע פנה ביום 1.8.2009 אל הנתבע ושאל אותו האם תהיינה חלוקות של כספים עבור הרבעון השני והשלישי לשנת 2009. כאשר לא נענה, פנה התובע לנתבע שוב בשאלה כזו ביום 11.8.2009. התובע השיב לנתבע ביום 12.8.2009 כי "There are no disbursements" (נספח 10 לתצהיר התובע). עצם הפניה של התובע לנתבע על מנת לבדוק האם תהיינה חלוקות תמריצים לשנת 2009 מלמדת כי התובע ראה בנתבע כבעל הידע והסמכות בקשר לכך. בתשובתו לפניית התובע לא הפנה הנתבע את התובע לגורם אחר אצל מנהל ההשקעות, ואף לא ציין בפניו כי התובע צריך להיות בקיא בנושא חלוקה הכספים מכוח היותו "המוציא והמביא", כביכול, אצל מנהל ההשקעות אלא השיב לו כי אין כספים לחלוקה. כלומר: גם הנתבע ראה עצמו באותה עת כגורם בעל הידע והסמכות להכריע בסוגיית חלוקת רווחים לבעלי המניות של מנהל ההשקעות.