104. חמישית, עיון בתכתובות שהוחלפו בין הצדדים בחודש פברואר 2009 מלמד גם כן על יחסי הכוחות אשר שררו בפועל בשדרת הניהול של מנהל ההשקעות. כך לדוגמה, במייל מיום 18.2.2009 מנציגת IFCE שככל הנראה החליפה את סיטקו (עמ' 70, ש' 26 לפרו'), נכתב כי על פי בקשת הנתבע, התבקש התובע לחתום על יפוי כוח המסמיך את הנתבע לחתום על מסמכים בשם מנהל ההשקעות. התובע השיב בתכתובות מיום 19.2.2009 כי אין הוא מודע לכך שהוא משמש כדירקטור היחידי אצל מנהל ההשקעות, ואף שאל מי חתם על מסמכי מנהל ההשקעות עד כה (נספח 34 לתצהיר התובע). תכתובת זו מחזקת את גרסת התובע כי לא היה מעורב כלל בניהול בפועל של מנהל ההשקעות. מנגד: לא ברור מדוע ביקש הנתבע להעביר את סמכויות החתימה בשם מנהל ההשקעות על שמו בעת זו, כאשר במסגרת ההליך דנן ביקש להקטין ולצמצם את מעורבותו בניהול מנהל ההשקעות ולהציג את התובע כבעל השליטה הבלעדי במנהל ההשקעות.
105. שישית, אין בידי לקבל טענתו של הנתבע לפיה קרוגר הוא זה שניהל בפועל את חשבונות מנהל ההשקעות (ס' 32 לתצהיר הנתבע). מדובר בטענה סתמית שנטענה בעלמא על ידי הנתבע, ולא הוכחה באסמכתא כלשהי. ודוק: אם סבר הנתבע כי קרוגר הוא זה שהיה אחראי על חשבונות מנהל ההשקעות, אזי מוטל היה על הנתבע להוכיח טענה זו באמצעות העדת קרוגר או בדרך של צירופו של קרוגר כבעל דין בתביעה דנן. מסקנה זו אף מתחדדת ומתחזקת מאחר שהנתבע הודה בעדותו כי הצדדים נהגו בפועל שלא על פי חלוקת התפקידים שנקבעה בהסכם בעלי המניות, דהיינו - בהתאם לחלוקת תפקידים אשר לפיה היה הנתבע אמור לשמש כנשיא של מנהל ההשקעות.
106. שביעית, התובע טען בתצהירו כי היחסים שבינו לבין הנתבע היו מבוססים על חברות ועל אמון, וכי הוא סמך על הנתבע בכל הנוגע לניהולם של מנהל ההשקעות ושל קרן הגידור (ס' 14 לתצהיר התובע). הנתבע לא כפר בטענה זו וטען בתצהירו כי התובע נהנה מאמונו (ס' 34 לתצהיר הנתבע). יתרה מזו: בעדותו אישר הנתבע כי מערכת היחסים שבינו לבין התובע הייתה מבוססת על אמון הדדי (עמ' 72, ש' 14-21 לפרו').
107. לסיכומו של חלק זה בפסק דין זה אשוב ואדגיש: הוכח לפני כי התובע, הנתבע וקרוגר היוו את כל בעלי המניות במנהל ההשקעות. מנהל ההשקעות נוהל בפועל באופן בלתי פורמאלי, ולא בהתאם לחלוקת התפקידים הפורמלית שנקבעה בהסכם בעלי המניות, כאשר הלכה למעשה - לתובע היה תפקיד פאסיבי בלבד במנהל ההשקעות, ואילו לנתבע, מלבד היותו בעל מניות הרוב במנהל ההשקעות, היה תפקיד מרכזי בניהול הממשי ובפועל של מנהל ההשקעות, גם כאשר לא שימש באופן פורמלי כדירקטור במנהל ההשקעות בחלק מן התקופה הרלוונטית.