141. אוסיף ואציין, כי איני מוצא ממש גם בטענת הנתבע לפיה המידע המבוקש והנטען אבד בסופת הוריקן שהתרחשה בשנת 2010 (ס' 86 לתצהיר הנתבע). הנתבע צירף שדר דוא"ל מיום 30.6.2014 מגורם כלשהו בסיטקו אשר אמנם אישר כי המידע אבד בהוריקן - על מנת לתמוך בו את טענתו זו (נספח 17 לתצהיר הנתבע). אולם, מעיון בהודעת דוא"ל זו עולה כי לא מדובר באישור רשמי מאת סיטקו אלא בהודעת דוא"ל שנשלחה מגורם בלתי ידוע, אשר מעמדו וסמכותו לא הוכחו בפניי. ממילא לא מצאתי סבירות בטענת הנתבע לפיה מידע רב בקשר לכספים יכול שיהיה נטול כל גיבוי, והדיווח על כך יהיה לקוני וחסר הנמקה מפורטת.
142. אשר על כן, טענותיו של הנתבע להתיישנות, שיהוי, מניעות והתנהגות המשנה תנאיה של ההתקשרות נושא הסכם בעלי המניות, נדחות בזאת.
ה. האם התובע חסום מהגשת התביעה דנן נוכח היותו בעל סטטוס של "פושט רגל" בארה"ב?
143. לאחר בחינת וניתוח טענות הצדדים והמסמכים שהוצגו בפני הגעתי לכלל החלטה כי אין בידי לקבל טענת הנתבע לפיה התובע חסום מלהגיש התביעה דנן בשל היותו "פושט רגל" בארה"ב. אפרט עיקר נימוקי לקביעתי זו:
144. ראשית, על פי חוות דעת סרגו, כאשר חייב מגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל תחת "פרק 11" בחוק פשיטת הרגל של ארה"ב, החייב נותר בעלים של הנכסים ויש לו מעמד מלא לטעון טענות ביחס לנכסי פשיטת הרגל כנגד צדדים שלישיים. יתרה מזו: חייב שמגיש בקשה לפי "פרק 11" בחוק פשיטת הרגל של ארה"ב, אינו מאבד שליטה בענייניו המשפטיים והפיננסיים (ר' חוות דעת סרגו מיום 17.12.2015). עו"ד סרגו לא נשאל בחקירתו על חוות דעת זו, וחוות דעתו זו לא נסתרה. משכך, על פי חוות דעת סרגו התובע אינו חסום מהגשת התביעה, גם אם הוכרז ככזה בארה"ב.
145. שנית, התובע נשאל בחקירתו הנגדית האם בקשתו להכריז על עצמו כפושט רגל התקבלה. התובע השיב כי הגיש אמנם בקשה לפשיטת רגל, אך טרם התקבלה החלטה בבקשתו זו. התובע הסביר כי במסגרת ההליך לפי "פרק 11" עליו להגיש תוכנית הבראה שטרם הוגשה על ידו (עמ' 24, ש' 13-17 לפרו'). עדותו זו של התובע לא נסתרה על ידי הנתבע, ולא הוגש מאז לבית המשפט שום עדכון לפיו התובע הוכרז כפושט רגל בארה"ב או כי ניתן צו פשיטת רגל או צו כינוס נכסים או עיכוב הליכים בעניינו, ובכלל זה אף לא ביחס לשאלה האם בהתאם לצו פשיטת הרגל או צו עיכוב ההליכים בארה"ב מנוע התובע מלהגיש תביעות כנגד צדדים שלישיים.
146. שלישית, לא הוצגה בפניי כל תשתית עובדתית רלוונטית להכרה בצו פשיטת הרגל של התובע, ככל שניתן, כפסק חוץ. אוסיף ואציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי מושכלות יסוד הן כי אף אם ניתן צו פשיטת רגל בארה"ב, הרי שאין צו כזה נקלט בישראל באופן אוטומטי, אלא שמדובר בפסק חוץ שיש לבחון האם יש מקום לקליטתו בישראל בהתאם להוראות חוק אכיפת פסקי חוץ. החוק והפסיקה הכירו בשתי דרכים עיקריות לקליטה פסק חוץ: אכיפה והכרה.