138. איני מקבל טענת הנתבע לפיה מאחר שהעילה למתן חשבונות נולדה לתובע עוד בשנת 1999, כאשר התובע לא קיבל דוחות כספיים מאת מנהל ההשקעות ולא הלין על כך, הרי שיש לדחות תביעתו זו מחמת שיהוי. זכותו של התובע לקבלת חשבונות כבעל מניות במנהל ההשקעות הינה זכות מתמשכת ומתחדשת. משכך, התובע זכאי לדרוש מתן חשבונות בגבולות תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. במילים אחרות: אין בעובדה שהתובע לא עמד על זכותו כבעל מניות לקבלת חשבונות עד לשנת 2009 כדי להוות ויתור על זכות מתחדשת זו, ככל שזכות זו מוקנית לו וטרם התיישנה עפ"י חוק ההתיישנות.
139. מניתוח העובדות שפורטו לעיל עולה כי התובע בחר להעלות לראשונה את דרישתו למתן חשבונות כשנתיים לאחר שהפסיק לקבל תשלומים ממנהל ההשקעות, דהיינו בשנת 2009. לא מצאתי כי תקופה של שנתיים ימים מאז הפסיק התובע לקבל תשלומים ממנהל ההשקעות ועד למועד העלאת דרישתו לקבלת חשבונות בפני הנתבע, אשר נומקה ע"י התובע בכך שלא דרש חשבונות מהנתבע בשל המשבר הכלכלי בארה"ב, הינה תקופה ארוכה שיש בה כדי להצדיק ולבסס דחיית התביעה דנן מחמת שיהוי, וכאשר יוזכר כי התובע הגיש את תביעתו כנגד הנתבע בניו ג'רזי כבר בשנת 2010.
140. בנוסף אני סבור כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו כדי להוכיח שמצבו הורע בשל השיהוי שדבק בהגשת תביעה זו. טיעוניו של הנתבע שנועדו ליצור מצג לפיו הוא נדרש כיום, כביכול, "להעלות מן המצולות" מסמכים וחשבונות למרות שהחברות בהן עסקינן כבר חדלו מלהתקיים – דינם להידחות. התובע העלה את דרישתו למתן חשבונות עוד בשנת 2009, כאשר לפחות חלק מהחברות המעורבות היו עדיין פעילות. הודעה זו נמסרה לנתבע מספר חודשים לאחר שהוא הודיע על התפטרותו מתפקידיו במנהל ההשקעות. הסיבה להתארכות ההליכים מאז העלאת הדרישה לקבלת המסמכים המבוקשים על ידי התובע נעוצה בהתנהלותו של הנתבע עצמו, אשר טען בפני בית המשפט בניו ג'רזי "טענת פורום לא נאות", ואף מיאן ליתן לתובע חשבונות גם בהליך דנן. אשר על כן, אין הנתבע יכול לבסס טענת מניעות ושיהוי כנגד התובע בשל התארכות ההליכים הנובעת במידה רבה מהתנהלותו שלו. יתרה מזו: משנודע לנתבע עוד בשנת 2009 על דרישת התובע לקבלת חשבונות אין לקבל טענת הנתבע לפיה לא הוטל עליו לשמור החשבונות המבוקשים לתקופה העולה על 7 שנים מלפני הגשת התביעה. מטעם זה, אין גם מקום לקבל טענתו בדבר נזק ראייתי, כביכול, שנגרם לו.