החלטתו של בית המשפט המחוזי
5. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת חמודה לאישור פסקי הבוררות. הנימוק הראשון, הפרוצדוראלי, לדחיית הבקשה, הוא שהיה על חמודה לפנות לבית המשפט שלפירוק להתיר להם לפתוח הליך משפטי נפרד (בקשה לאישור פסק בורר) לפני בית המשפט המוסמך. הנימוק השני, הוא שהדרך הנכונה לבירור דרישותיהם וטענותיהם של חמודה היא הגשת תביעת חוב לנאמנים, שבסמכותם לרכז ולהכריע בכל תביעות החוב של נושי החברה. בהקשר זה, מוסמכים הנאמנים – ככל שימצאו לנכון ובמסגרת סמכותם המעין שיפוטית – "להציץ מעבר לפרגוד" של פסקי הבוררות, תוך שעליהם לקיים בחינה עצמאית של תביעת החוב, לתת לצדדים הזדמנות הוגנת להציג את עמדתם ולערוך בדיקה עניינית ומקיפה של הטענות והמסמכים שיוצגו להם. ככל שבמהלך בדיקת תביעת החוב ימצאו הנאמנים שיש צורך בפנייה למומחה, לצורך בדיקת מאזן ההתחשבנות שבין הצדדים, יהיה על הנאמנים להגיש בקשה למינוי מומחה. לאחר שתתקבל החלטת הנאמנים, תעמוד לחמודה זכות ערעור לבית המשפט. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי בכל הנוגע לפסק הבוררות מיום 16.6.2016, הרי שהוא קובע קביעה בעניין זכויות במקרקעין בעלת השלכות In Rem, ולכן ספק אם יש לה תוקף (בפרט כאשר מר שמעון סיבוני, שלא היה צד להליך הבוררות, טוען כי הוא זה שמחזיק בזכויות בפרויקט שער העיר).
יצוין, כי בצד בקשת רשות הערעור דנן, הוגשו שתי בקשות רשות ערעור נוספות על החלטות של בית המשפט קמא – רע"א 5854/17 סיבוני נ' בני בכר זועבי חברה לבנייה בע"מ, אשר בינתיים נמחקה בהסכמת הצדדים; ורע"א 7158/17 חמודה נ' בני בכר זועבי חברה לבנייה בע"מ, שעודנה תלויה ועומדת.
טענות המבקשים (חמודה) בבקשת רשות הערעור
6. המבקשים טוענים כי העובדה שהגישו את הבקשה לאישור פסקי הבוררות במסגרת הליך חדלות הפירעון של זועבי לא הייתה אמורה "להכפיף" את בקשתם להליך הפירוק. כנגזרת מכך, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שהנאמנים הם המוסמכים לדון בטענותיהם. נטען כי הדבר שגוי, בין היתר, מכיוון שהנאמנים הם אלה שנכנסו בנעליהם של זועבי ועל כן הם נגועים בניגוד עניינים מובנה. המבקשים מדגישים כי הליכי הבוררות עוסקים בהתחשבנות בחברות אחרות, סולבנטיות, נפרדות ועצמאיות, בהן מחזיקים יחידי זועבי, שאינם מצויים בהליכי פשיטת רגל (א.ח.ח. נכסים וחמודה זועבי להשקעות בע"מ). בנסיבות אלה, כופרים המבקשים בסמכות הנאמנים "להציץ מעבר לפרגוד". לשיטת המבקשים, לכל היותר יש לנאמנים סמכות להיכנס בנעליהם של זועבי ולטעון בשמם. לטענת המבקשים, הבקשה מעלה שאלה עקרונית בדבר היקף הסמכויות של נאמנים לחברה בהקפאת הליכים ואופן בירור הטענות בנוגע לחובות או זכויות של בעלי המניות של החברה החוסים תחת צו הקפאת הליכים. לשיטת המבקשים, שעה שמדובר בפסקי בוררות שניתנו לפני כניסתה של החברה לפירוק, ואשר לא הוגשו בקשות לביטולם, הרי שמדובר בהחלטות שיפוטיות חלוטות.