13. בניגוד לאמור בתצהיר המבקשת (ובהתייחס לתכתובת דוא"ל שצורפה כנספח 10 לבקשה), מר ציפריס, שלפי חתימתו בדוא"ל שימש אז כדירקטור במשיבה 2, אינו משמש ומעולם לא היה דירקטור במשיבה 1. המבקשת גם לא הוכיחה שמר ציפריס מכהן כיום כדירקטור במשיבה 2. כמו כן, המשיבה 1 אינה מחזיקה במניות המשיבה 2, במישרין או בעקיפין, ומעולם לא הייתה בעלת מניות בה וממילא, המשיבה 2 אינה חברת בת של המשיבה 1. בכך ש(רוב) בעלי המניות הסופיים של המשיבה 2 הם גם בעלי מניות של המשיבה 1, אין כדי לבסס את הקביעה שהמשיבה 1 היתה בעלת המניות הסופית במיזם ובמשיבה 2 ואין בכך לבסס קשר אינטנסיבי בין הצדדים כמו גם את יתר תנאי תקנה 482(א). כמו כן, המשיבה 1 אינה מורשית לניהול עסקיה של המשיבה 2 ואינה מנהלת את עסקיה. מכל מקום, המשיבה אינה מוסמכת לקבל את ההמצאה עבור המשיבה 2, אינה פועלת מטעמה, אינה מייצגת אותה וכתב התביעה אף לא הועבר לידיה.
14. לטענת המשיבה 1, למעלה מן הצורך, המבקשת אף לא הוכיחה כי תנאי תקנה 482(א) התקיימו בעבר, לפני עשור, במועד ההתקשרות במי מההסכמים או בעת העמדת ההלוואה.
ראשית, לא הוכח כלל קיומם של "עסקים בישראל" למשיבה 2. אין די בכך שהמו"מ נוהל בישראל וכי ההסכם נחתם בעברית ביחס לעסקה הנעשית מחוץ לישראל כדי להוכיח קיומם של "עסקים בישראל". המבקשת אף אינה מבהירה מהו טיב "העסקים" אותם ניהלה המשיבה 1 - האם רכישת קרקעות באוקראינה, קבלת הלוואות ובכלל, איזה עסק לשיטת המבקשת, ניהלה המשיבה 1 עבור המשיבה 2, בישראל;
שנית, לא הוכח שהמשיבה 1 שימשה כמנהל או מורשה של המשיבה 2 בניהול עסקיה בישראל. הרי המבקשת טוענת שהמשיבה 1 הייתה השולח והמשיבה 2 הייתה שלוחה שלה; ואילו תקנה 482(א) מכוונת למצבים הפוכים, שבהם הנתבע הזר הוא השולח וההמצאה נעשית לשליח או למורשה המצוי בתחום שיפוטו של בית המשפט בישראל.
שלישית, המבקשת לא העמידה תשתית ראייתית המלמדת על קיומו של קשר אינטנסיבי בין המשיבות. לפי הפסיקה, אין די בהוכחת קשר קונצרני בין שני תאגידים על מנת לייתר את הוכחת התנאים שנקבעו בתקנה 482(א); והעובדה שהמשיבה 1 והמשיבה 2 מוחזקות בעקיפין על ידי אותם בעלי מניות, אינה מהווה כשלעצמה הוכחה לקיומו של קשר עסקי ובוודאי קשר אינטנסיבי, כנדרש. לטענת המשיבה 1, גם בתקופת ההתקשרות בהסכמים ומתן ההלוואה, לא התקיים קשר הדוק בין המשיבות. המבקשת מסתמכת על נתונים עובדתיים שגויים ומסיקה מסקנות שאינן נובעת מהמסמכים. המשיבה 1 מתייחסת לתכתובת הדוא"ל הנזכרת בבקשה תוך שהיא מבהירה, כי אין בה כדי לבסס את הטענה לקיומו של קשר בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2, כמו גם את הטענה לפעולת המשיבות באמצעות אותם אנשים או למעורבות המשיבה 1 בעסקת ההלוואה וכיוצ"ב (וראו גם טענותיה ביחס למר ציפריס לעיל). עולה ממנה כי ההתקשרות היא עם המשיבה 2.