18. לבסוף אציין, למען הסדר הטוב, הבקשה והתשובה נתמכו כל אחת, בתצהיר היועץ המשפטי של החברה. התגובה לבקשה לא נתמכה בתצהיר. הצדדים לא ביקשו לחקור את המצהירים.
דיון והכרעה
19. לאחר עיון בבקשה על תגובותיה, אני דוחה את הבקשה לראות בהמצאה למשיבה 1 כהמצאה כדין לפי תקנה 482(א) למשיבה 2.
20. Error! Hyperlink reference not valid. שעניינה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים" קובעת:
"482(א). היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".
21. השאלה שיש לבחון היא האם מי שבוצעה לו המסירה הינו "מורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה" כמשמעו לצורך התקנה.
המבחן הוא מבחן כפול: מבחן אינטנסיביות הקשר שבין המורשה לבין הנתבע, שהוא לפי הפסיקה, המבחן העיקרי; ומבחן ניהול אותו עסק.
22. ברע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H Peterson Co. (ניתן ביום 28/12/17) סוכמה ההלכה בקצרה, כדלקמן:
"9. [...] תקנה זו מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי 'מורשה בהנהלת עסקים' של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו מוגשת התביעה, ואף מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; זאת, בתנאי ש'המורשה' מצוי בשעת ההמצאה בשטח ישראל. אם בוצעה המצאה כדין לפי תקנה זו, התובע אינו נדרש לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי Error! Hyperlink reference not valid. לתקנות [...].
10. בפסיקה נקבעו כאמור שני מבחנים מצטברים לצורך הגדרת 'מורשה': על-פי המבחן הראשון - החשוב והעיקרי מבין השניים - 'מורשה' הוא 'מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו' [...]. אינטנסיביות זו, כך נקבע, היא 'עניין של דרגה', לא ניתן לטעת בה מסמרות מראש ויש לבחון אותה מנקודת מבט נורמטיבית, כל עניין על-פי נסיבותיו [...].
11. המבחן השני מכונה מבחן 'אותו העסק'. בשנת 2013 תוקן נוסח התקנה, כך שבמקום 'בהנהלת העסק או העבודה', נכתב 'בהנהלת אותו העסק או אותה העבודה' [...]. גם לאחר התיקון נותר מבחן זה משני בחשיבותו למבחן אינטנסיביות הקשר (ראו: רע"א 1607/16 Amazon.Com.Inc נ' פריימר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ, פסקה 17-18 (10.4.2016).