116. פלד העיד, כי הוא ידע שפעולתם בהתאם לחוות הדעת אינה תואמת את התקנות, אולם הבין, כי יש סיכוי יותר מסביר שחוות הדעת עונה על שאלות שבתי המשפט העלו במקרים אחרים (עמ' 12, ש' 21-25). לטענתו, לאחר ששלחו את המכתב לרשות המיסים בהתבסס על חוות הדעת ולאחר שלא קיבלו תגובה זמן רב, הם הבינו שהם נוהגים נכון (עמ' 13, ש' 1-2). בעדותה טענה עמיר, כי זה שהמערערת הודיעה לפקיד השומה על שימוש במערכת, לא רלבנטי. היא הוסיפה, כי לא ניתן למערערת אישור והיא אינה יכולה להחליט על דעת עצמה. עוד טענה, כי אף אם לא חזרו למערערת, הרי שהיה עליה לפנות שוב (עמ' 25, ש' 29-32).
117. הנה כי כן, המערערת אמנם הסתמכה על חוות דעת אשר תומכת בדו"ח שהגישה, אולם היא הייתה מודעת לכך שחוות הדעת, ופעולתה על פיה, אינן תואמות את התקנות. בנסיבות אלו, אין לומר כי המערערת לא התרשלה. כמו כן, לא די בעובדה שהמערערת מסרה הודעה בנדון למשיב. ברי, כי לא היה בידי המערערת לפעול בניגוד לתקנות מבלי שקיבלה את תגובת המשיב להודעתה בנדון. התנהלותה של המערערת בעניין זה מלמדת על התרשלותה.
118. המערערת לא הוכיחה קיומו של הצדק סביר בגינו אין הצדקה להטיל עליה קנס.
התוצאה
119. הנה כי כן מצאתי, כי ההנחיות בנוגע לחישוב שווי טובת ההנאה של עובד המקבל ממעבידו רכב לשימושו הפרטי, הן כלל ואינן ניתנות לסתירה. קביעה זו עולה בקנה אחד עם לשון הוראות החוק הרלבנטיות ותכליתן. מתן אפשרות לסתור את ההנחיות האמורות אינה עולה בקנה אחד עם התכלית שעמדה בבסיס ההנחיות. בנוסף מצאתי, כי אף אם היה מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, הרי שזו לא נסתרה במקרה שלפניה. כאמור, במסגרת פרשת אינטרבילדינג נקבע, כי יש לבחון את האפשרות לערוך מעקב מהימן והאם נערך מעקב כאמור. מצאתי, כי מערכת save tax אינה מאפשרת מעקב כאמור וכי המערערת לא ערכה מעקב הדוק אחר השימוש של עובדיה במערכת. כמו כן, לא עלה בידי המערערת להוכיח, כי היא לא התרשלה וכי בנסיבות האמורות אין להטיל עליה קנס.
120. לאור כל המפורט לעיל, הערעור נדחה. אני מחייבת את המערערת בהוצאות המשיב בסך 30,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתן היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
_______________
עירית הוד
שופטת
עירית הוד