(ט) התובע בת"א 257/90, המערער, הוא נכדו של ד"ר אלכסנדר רבינוביץ ז"ל (כמו המשיבה), והוא אחד מן היורשים שלהם זכויות בבית. המערער מתגורר בארצות-הברית. עוד לפני שהבית נמכר למשיב, הביע המערער באוזני המשיבה את רצונו לרכוש את הבית, כאשר תתאפשר מכירתו של זה. כשנודע לו על דבר המכירה -
צלצל למשיבה בכעס וחייב אותה לבטל את הסכם המכר עם המשיב. המשיבה הצליחה להשיג את ביטול ההסכם עם המשיב, בתמורה לתשלום פיצויים בסכום של 000, 24דולר. סכום הפיצויים שולם למשיב על-ידי המערער והמשיבה, והם נשאו בו בחלקים שווים.
(י) בין המשיב למשיבה נחתם הסכם ביטול בנוגע למכירת הבית ביום .13.6.89
בין
--- סוף עמוד 805 ---
היתר, נקבע בהסכם הביטול, כי אם לא יימכר הנכס למערער עד לתאריך 7.7.90, תהא לקונה אופציה לקנות את הנכס באותם התנאים כפי שנקבע בהסכם המכר שבוטל (להלן - סעיף האופציה). לא למותר להביא את סעיף האופציה כלשונו:
" .4הואיל ורק בגין הסיבה שאבינועם ולס קרוב המשפחה רוצה לרכוש את הנכס, ויתר הקונה על זכותו לביצוע בעין של ההסכם. מוסכם כי אם יתברר שהנכס לא הועבר בלשכת רישום מקרקעין על שם אבינועם ולס עד ליום 7.6.90, לקונה זכות כדלקמן:
א. אם ירצה ירכוש את הנכס במחיר של 000, 105דולר (מאה וחמש אלף דולר) שער יציג, ובמקרה כזה יחזיר למוכר את הסכום שקיבל כפיצויים (דהיינו, הסך של 000, 24דולר), ובנוסף לכך ישלם הסכום של 000, 105דולר.
ב. אם ירצה לא ירכוש את הנכס ולא יחזיר את הפיצוי המוסכם (000, 24דולר).
ג. מודגש כי האופציה לבחור באחת משתי האפשרויות היא של הקונה בלבד".
(יא) לפני הערכאה הראשונה התגלעה מחלוקת בדבר המועד שבו הובא סעיף האופציה לידיעתו של המערער. לטענתו, נודע לו על סעיף זה רק ממכתב שקיבל מבא-כוחה של המשיבה ביום .23.4.90לטענת המשיבה ובא-כוחה, שהובא לעדות, תוכנו של סעיף האופציה הודע למערער לכל המאוחר בדצמבר 1989, ואולי אף קודם לכן. חילופי מכתבים שהוצגו בבית המשפט קמא תומכים בגירסתה של המשיבה, אם כי ברור שהעתק הסכם הביטול לא נשלח למערער עד חודש אפריל .1990
(יב) הסיבה שבגינה לא הזדרז המערער לקנות את הבית במהלך אותה שנה נעוצה במחלוקת בינו לבין המשיבה באשר לדרך שבה היו אמורים כספי המכירה להתחלק בין היורשים. המשיבה טענה, כי חלקה בדמי המכר צריך להיות הגדול ביותר, מן הטעם שאביה המנוח שילם מכיסו דמי מפתח לדייר היוצא. לטענתה, הייתה זכאית לשני שלישים מתמורת מכירתה של אותה דירה; לגבי יתרת התמורה הסכימה לחלוקה על-פי צו הירושה. במסגרת המשא ומתן שלפני הפתיחה בהליכים משפטיים הציע המערער להפקיד את כספי התמורה בגין מכירת הבית בידי נאמן עד לבירור המחלוקת, ואולם המשיבה סירבה להצעה והתנתה את הסכמתה בכך שתקבל את חלקה בכספים מיד. לכך לא הסכים המערער, והצעה זו ירדה מן הפרק.