ייפוי הכוח אינו כולל הוראה המתייחסת לניהול משא ומתן מול בזק. אין בייפוי הכוח הוראה המעניקה למר מוסאצ'ו סמכות כלשהי באשר לרכישת זכויותיה של בזק בנכס. בנוסף, ייפוי הכוח לא העניק למר מוסאצ'ו סמכות חתימה בקשר לתובעת [סעיף 30 ל-נ/9]. נהפוך הוא, מנסח ייפוי הכוח נקט בלשון ברורה ומצמצמת: "ייפוי הכוח הנ"ל אינו מעניק סמכות חתימה בקשר לחברה שבנדון ונועד אך ורק לצרכי ניהול המשא ומתן בשמה". נוסח זה אינו תומך בגרסת מר עזיזי ומר חנאי כאילו מתן ייפוי הכוח מעיד על קיומה של שותפות. בנסיבות אלה, בשונה מעובדות היסוד בהלכה שנפסקה בע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 421-420, 434-431 (1991), אין בייפוי הכוח כדי ללמד על הסכם שותפות בין הצדדים.
יתירה מכך, לדברי מר מוסאצ'ו: "... אני לא זוכר שעשיתי בו [בייפוי כוח – א.ש.] שימוש, הוא לא יושב לי בתודעה באיזה מקום, לא זוכר שעשיתי בו שימוש" [פר' עמ' 187, ש' 22-21; פר' עמ' 188, ש' 4]. גרסה זו לא נסתרה בחקירת גורמי חברת הדואר שהעידו לפניי.
אף אין בייפוי הכוח כדי ללמד על התחייבות שנטל על עצמו מר מוסאצ'ו לביצוע התשלום השני או על היותו של מר מוסאצ'ו שלוּח של התובעת לרכישת זכויות בנכס, בין אם מבזק ובין אם מחברת הדואר.
72. התובעת ביקשה להסתייע בעדותו של מר כובשי, להוכחת קיומו של קשר חוזי מחייב באשר לקיומה של שותפות. כך, כעולה מתצהירו של מר כובשי: " ... באחת הפגישות מוסאצ'ו אמר לי כי השותפות עם מר עזיזי נסגרה וכי הם שותפים בחלקים שווים" [ס'18 ל-ת/3]. מר כובשי חזר על גרסתו, לפיה הן מר עזיזי והן מר מוסאצ'ו אישרו לפניו כי נכרת ביניהם הסכם [פר' עמ' 90, ש' 22-21].
אינני סבור כי יש בגרסתו של מר כובשי כדי לשנות מהמסקנה לפיה לא נכרת קשר חוזי מחייב בין מר עזיזי לבין מר מוסאצ'ו או בין התובעת לבין מר מוסאצ'ו. לכך שלושה טעמים.
--- סוף עמוד 35 ---
ראשית, מר כובשי העיד לפניי כי סוכם בינו לבין מר עזיזי על שכר טרחה על סך "מעל מיליון שקל" [פר' עמ' 84, ש' 24]. לטענת מר כובשי "לא קיבלתי את כל הכסף [שכר הטרחה – א.ש.], יש לי עוד שותפים שאני בסכסוך עסקי איתם שהם קיבלו חלק מהכסף" [פר' עמ' 84, ש' 31-30]. כשהתבקש מר כובשי לפרט מי הם השותפים ומה הם קיבלו, סרב [פר' עמ' 84, ש' 35, עמ' 85, ש' 29]. מר כובשי עמד על סירובו אף לאחר שהובהר לו כי אי מתן מענה לשאלה תיזקף לחובת עדותו [פר' עמ' 86, ש' 16]. אי מסירת פרטים מלאים באשר לעסקה גורעת מאוד ממשקל גרסתו, מה גם שבחקירתו הנגדית של מר עזיזי עלה עניין של תשלום בסך 2,000,000 ₪ שהוגדר על ידו כ"הוצאות עסקה". גם מר עזיזי התחמק מלהשיב לשאלה אם הוא חייב סכומים אלה למר כובשי והשיב "לא זוכר" [פר' עמ' 27, ש' 23-26]. הרושם שעלה מעדותם של מר עזיזי ומר כובשי הוא כי בעסקת הרכישה של הנכס באמצעות מר עזיזי והתובעת רב הנסתר על הגלוי ויש גורמים נוספים, עלומים, שמעורבים בה.