שנית, כפי שעלה מעדותו של מר כובשי, שכר טרחתו תלוי בהצלחת העסקה, כדלקמן: "אם העסקה תהיה טובה ואם הוא יצליח להביא שוכרים מהר זה יהיה מעל מיליון. למיליון שקל הוא התחייב" [פר' עמ' 84, ש' 27-26]. יוצא אפוא, כי מר כובשי הינו עד שמעוניין מאוד בתוצאת פסק הדין.
שלישית, מר כובשי הסביר בעדותו לפניי כי בין הצדדים נחתם הסכם בכתב [פר' עמ' 90, ש' 24-23], בעוד שאף לטענת מר עזיזי לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים.
התרשמתי כי מר כובשי הינו עד המעוניין בתוצאת פסק הדין. נוכחתי כי לתוצאות פסק הדין השפעה של ממש על מר כובשי, הרבה מעבר להיותו "מתווך העסקה". מר כובשי בחר מרצונו להכמין פרטי מידע מהותיים בעדותו לפניי. מר כובשי לא דייק בפרטים משמעותיים, כדוגמת קיומו של הסכם בכתב בין מר עזיזי לבין מר מוסאצ'ו. מטעמים אלה המשקל שאני רואה לנכון לייחס לעדותו, שאינה נתמכת בראיות חפציות כלשהן, הוא נמוך ביותר, עד כדי אפסי.
73. סיכומם של דברים הוא כי לא התקיימה מסוימות באשר לקשר החוזי שבין מר עזיזי לבין מר מוסאצ'ו: לא נקבע האופן בו תמומן עסקת הרכישה וחלוקת הנטל בין השותפים כביכול, לא נקבע מי יהיו הצדדים לעסקה (האם התובעת או שמא מר עזיזי), לא נקבע האופן בו תיוסד השותפות (בדרך של הקצאת מניות בתובעת, בדרך של הלוואת בעלים או בדרך של שיתוף במקרקעין). אף קיומה של גמירות דעת לא הוכח לפניי. לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים, ייפוי הכוח שניתן על ידי התובעת למר מוסאצ'ו הוגבל ונועד לניהול משא ומתן באשר לזכויות חברת הדואר בנכס בלבד ועל פי גרסת העדים שהתקבלה על ידי, לא התגבשה הסכמה כלל ועיקר. מכאן, שלא נכרת חוזה בין מר עזיזי או התובעת לבין מר מוסאצ'ו.
--- סוף עמוד 36 ---
74. ממצא זה מתיישב עם התנהלותם של מר עזיזי ומר חנאי, לאחר שמר מוסאצ'ו הודיע להם כי הוא אינו מעוניין לקדם את עסקת הרכישה של הנכס ולא יעביר את התשלום השני.
כך, כשנשאל מר עזיזי מדוע סמוך לאחר הודעתו של מר מוסאצ'ו לפיה הוא "יורד" מהעסקה לא פנה הוא או עו"ד שטרית למר מוסאצ'ו בטענה שהוא מפר את החוזה, השיב כדלקמן:
"ת. באותו זמן הוא הודיע ערב היום שהוא צריך להביא את הכסף. במוצאי שבת הוא התקשר ואמר אבא שלי אמר שהעסקה לא בשבילי, ביום ראשון הוא היה צריך להביא את הכסף, מה שמעניין אותי זה להציל את העסקה ולא להוציא מכתב. זה שדיברתי והתקשרנו, הבן אדם פתאום ננעל, לפני זה כל הזמן תבואו לסוהו, מזמין אותנו לפה, פתאום במוצאי שבת אבא שלו החליט שהעסקה לא בשבילו, לפני זה לא היה כלום. מאותו רגע מה שעשיתי זה לא עניין אותי להוציא מכתבים לזה יש זמן.