ש. אם מודיעים לך בניגוד לסיכום יום יומיים לפני מועד ביצוע התשלום ואתה מלווה על ידי עורך דין, אתה חייב להוציא מכתב, הודעה, מייל ולהגיד את מפר את הסיכום ואתה משאיר אותי בפני שוקת שבורה. איך אתה לא עושה את זה?
ת. כנראה עורך הדין שלי טעה.
ש. לא נראה לך נכון, עזוב את עורך הדין שלך, לא נראה לך חיוני להוציא מכתב שכזה, אלא אם כן אין שום סיכום?
ת. אני לא מוציא מכתבים, הכל טלפונים, הכל בלחיצת יד ובמילה.
[...]
ש. אתה רוצה שהוא ישלם כסף כשאין אפילו טיוטה או הסכם? הוא יעביר 5 מיליון שקל בגלל עזיזי?
ת. ככה עושים. זה מה שסוכם".
[פר' עמ' 36, ש' 22-4]
גם מר חנאי לא ידע להסביר מדוע לא פנה באופן מיידי ביחד עם מר עזיזי למר מוסאצ'ו בטענה כי הפר את ההסכם עם מר עזיזי. כך עלו הדברים מעדותו לפניי:
"ש. החלטתם לא לשלוח מכתב?
ת. לא יודע מה היה אז. לא יכולתי באותו רגע לתבוע אותו.
ש. למה לא נכתב מכתב? אפילו כמה ימים אחר כך?
--- סוף עמוד 37 ---
ת. חשבתי שהבן אדם כבר לא מוכן להיכנס לעסקה, אי אפשר לחייב אותו להיכנס לעסקה.
ש. למה? הוא גרם לך נזק. דיברת על זה עם עזיזי?
ת. באותו ערב דיברנו על זה.
ש. והחלטתם לא לרשום מכתב?
ת. זה החלטה שלו אם לשלוח מכתב או לא, אבל אין למה לכתוב כי הבן אדם ירד מהעסקה".
[פר' עמ' 69, ש' 32-25]
העולה מעדויותיהם של מר עזיזי ומר חנאי כי הם לא נקטו בכל פעולה משפטית לאחר הודעתו של מר מוסאצ'ו כי הוא אינו מעוניין בעסקה. דרך הילוכם זו, מחזקת את התוצאה המסתברת, לפיה מערכת הפגישות, מסירת ייפוי הכוח והעיון במסמכי העסקה לא עלו כדי כריתת חוזה שעל בסיסו יכול היה לפנות מר עזיזי בטענות למר מוסאצ'ו ולדרוש את אכיפת התחייבויותיו. לפיכך, המסד החוזי הנדרש לקיומה של שותפות או לקיומו של הסכם שותפות אינו מתקיים בנסיבות ענייננו.
75. אולם בכך לא סגי.
עלינו לבחון את המסד השני, הוא דרישות דיני השותפויות: האם בין התובעת (או מר עזיזי) נוצרו קשרי שותפות, קרי - קשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים. ההכרעה אם בין בעלי דין נקשר הסכם המגיע לכלל קשר של שותפות כרוכה במתן מענה לשאלה מעורבת של עובדה וחוק - השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות, היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות, שאלה של עובדה היא.
לצורך ההכרעה בסוגיה זו יש לבחון את הנסיבות הבאות: כוונת הצדדים להיות שותפים; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; השתתפות הצדדים בנכסים ובהחזקה של עסק; קיומה של זכות שווה לנהל את העסק; קיומה של זכות הדדית של הצדדים לחייב זה את זה בענייני העסק; השתתפות הצדדים ברווחי העסק; משכם של היחסים בין הצדדים וכיו"ב [ע"א 727/88 שוורץ נ' רנן פ"ד מ"ו(5) 851, 854 (1992); ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי פסקה 10 בפסק דינו של השופט ד' לוין (פורסם בנבו, 7.4.1992); ת"א (מחוזי מר') 22098-06-14 שולמן נ' מייד פיננסים בע"מ, פסקה 43 בפסק דינו של השופט י' קינר (פורסם בנבו, 30.04.2017)]. וכך נקבע בהקשר זה בעניין גלבוע: