--- סוף עמוד 66 ---
להסכם זה החלק הפורמלי, זה עובר כל מיני שלבים עד שהוא מגיע לשלב הזה. בשלב שהגיע המכתב העסקה הייתה בשלה ומוגמרת ועברה כמה ועדות ונשאר רק לחתום" [פר' עמ' 232, ש' 25-23].
123. ביום 12.3.2014, השיבה חברת הדואר למכתבו של עו"ד שטרית כהאי לישנא:
"[...]
2. המידע המצוין במכתבך מגיע אלינו בפעם הראשונה עתה לאחר שחברת דואר ישראל חתמה על הסכם למכירת הנכס ואין ולא היה לנו כל מושג באשר למערכת היחסים בין מרשיך לבין מר ארז מוסאצ'ו"
[נספח 7 ל-נ/12]
124. מר כרמלי אישר כי אגף הביקורת של חברת הדואר ערך בדיקה פנימית באשר לעסקת הרכישה של מר מוסאצ'ו. כשנשאל מר כרמלי מדוע היה צורך בבדיקה פנימית באשר לעסקה זו, השיב כדלקמן: "לדעתי מר עזיזי הגיע לגורמים הכי בכירים בדואר והציע להם הצעות מפוקפקות על מנת לפעול לביטול העסקה והם משכו בחוטים" [פר' עמ' 221, ש' 30-29]. מר כרמלי התבקש לפרט בחקירתו הנגדית מה נשאל במסגרת הבדיקה הפנימית שנערכה והשיב כדלקמן:
"ש. אתה יכול להגיד לי מה שאלו אותך?
ת. ביקשו שאפרט את השתלשלות העניינים בעניין העסקה.
ש. האם הם שאלו אותך מדוע לא נערך מכרז בעסקה הזו?
ת. יכול להיות.
ש. ... מה ענית להם?
ת. שמכיוון שזו הייתה הצעה, ההגדרה המשפטית היא הזדמנות עסקית והמחיר שהוצע היה גבוה משווי הנכס זה עבר בפטור ממכרז".
[פר' עמ' 222, ש' 10-4]
גם גב' לשם הסבירה כי "הנכס הזה נמכר בפטור ממכרז, זה הובא לועדה וקיבל אישור למכור בפטור ממכרז, יש כל מיני סעיפים, הועדה אישרה את זה" [פר' עמ' 235, ש' 26-25]
125. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת חברת הדואר, לפיה התובעת ומר עזיזי זנחו את המשא ומתן באשר לרכישת זכויותיה של חברת הדואר בנכס, פעלו בחוסר תום לב ופנו לחברת הדואר בשיהוי רב ולאחר שהעסקה בינה לבין חברת רוטשילד הייתה כבר עובדה מוגמרת. לכך ארבעה טעמים.
--- סוף עמוד 67 ---
ראשית, התובעת החלה לנהל משא ומתן עם חברת הדואר לאחר שכבר הייתה מצויה תחת הפרה יסודית של הסכם המכר. אולם, נציגיה של התובעת לא ציינו זאת בפני נציגי חברת הדואר. כך, מר עזיזי נשאל בחקירתו הנגדית האם נראה לו "תם לב והגון אחרי שהפרת את ההסכם עם בזק וחתמת על הסכם שבו אתה מצהיר שהפרת, לא להודיע לדואר ישראל על כך דבר?". נאמן לשיטתו, השיב מר עזיזי: "כן. זה 2 גופים שונים ו – 2 עסקאות שונות ונכסים שונים" [פר' עמ' 52, ש' 20-18]. דרך מחשבה זו אינה יכולה להתקבל מקום בו עסקינן בנכס שהזכויות בו משותפות לבזק ולחברת הדואר. לגרסתו של מר כרמלי הנכס הינו אחד מבין 60 נכסים משותפים לדואר ישראל ולבזק שיוצאים למכירה ולדבריו: "כשהם מוכרים נכס בשותפות עם הדואר או שהרוכש ביוזמתו מתקשר או שהם מפנים אותו לדואר" [פר' עמ' 212,35-34, עמ' 213, ש' 1]. התנהלותה של התובעת והתנהלותו של מר עזיזי בהקשר זה לוקים בחוסר תום לב.