146. אין חולק על כך כי הנתבע בחר, במודע וב"נפש חפצה", להכפיש את התובע על גבי אותה
מודעת אבל אשר הודבקה על דלת דירת אמם המנוחה של הצדדים, וכפי שכבר צוטט, כתב הנתבע כך:
"4 פעמים היו שוטרים לפריצת הדירה על ידי גנב. המשטרה חוקרת את הנבל! הי"ד ואני אעזור לו".
147. לא יכול להיות חולק על כך כי מדובר בפרסומה של תלונה, שהרי המשטרה אינה חוקרת
סתם כך.
--- סוף עמוד 30 ---
148. מצאתי כי ההגנה שבסעיף 15(8) לחוק יכולה הייתה לחול באופן חלקי בלבד, אם הנתבע היה עושה את הפרסום בתום לב. אך לא כך היה הדבר.
149. יצויין כי בסופו של יום, וכפי שכבר הוזכר, התובע לא זומן לחקירה בגין תלונות אלו ואף
לטענתו, קיבל הודעה אודות סגירתן. כך או אחרת, לא הוכח על ידי הנתבע כי התובע זומן לחקירות לבירורן של התלונות.
150. לסיכום, באשר להגנות הקבועות בחוק להן טען הנתבע, אומר כי החלטתי לקבל את
טענות התובע בעניין זה. אכן ניכר שהנתבע בחר להגיש את התלונות על "מעשי" התובע וכן לשלוח מכתבים לגורמים השונים, תוך שבתוכנם מייחס לתובע מעשים פליליים ונוקט כנגדו בביטויים מבזים ועוד, כל זאת מתוך מטרה להכפישו, וזאת מתוך נקם על מערכת יחסיהם העכורה.
הפיצוי
151. התובע טען כי יש לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לפי סעיף 7א(ג) בסכום 138,390 ₪ שהוא כפל הסכום הנקוב בסעיף 7א(ב), וזאת כפיצוי מרבי ללא הוכחת נזק. לחילופין, טען התובע לפיצויים בגובה 69,195 ₪ בהתאם לסעיף 7א(ב) וזאת כפיצוי ללא הוכחת
נזק. לכך התכוון המחוקק בהעניקו סעד של פיצוי סטטוסטורי בסעיף 7(ג) במקרה של פרסום לשון הרע מתוך כוונה לפגוע וללא הוכחת נזק. לתימוכין בטענתו זו, מפנה התובע לרע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר [פורסם בנבו].
152. הנתבע טען כי כלל הפרסומים הינם אמת לאמיתה ואין בהם לשון הרע.
153. עוד טען הנתבע כי, התובע לא המציא כל אסמכתא על כך כי שמו ופרנסתו נפגעו, ולכן אין כל משמעות למתן פיצויים לתובע וללא הוכחת נזק.
154. לעניין גובה הפיצוי טען הנתבע כי, התובע לא הוכיח כי הביטויים נשוא התביעה פורסמו בפועל. למען הזהירות, עוד הוסיף בהקשר זה כי, גם אם יקבע כי התובע זכאי לפיצוי
כלשהו בגין לשון הרע, מן הדין לפסוק לטובתו פיצוי מינימלי, אם בכלל.
155. סעיף 7א לחוק, קובע כך:
"7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט,