המשנה לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת (כפי שכבר פירטתי), וכעילה העומדת בפני עצמה. ואומר שוב כי לא השתכנעתי, כי מעורבותו עלתה כדי השפעה על המנוחה לעת עריכת צוואתה.
287. הדברים יכולים היו להיות נכונים אם בוחרת היתה המנוחה להוריש לתובע את כל עיזבונה.
אך טענה כי אלמלא מעורבות התובע בעריכת הצוואה היתה מביאה לתוצאה כי רכושה היה מוקנה לנתבע בלבד, כפי רצונה של המנוחה, אינה סבירה בעיני, הגם שהנתבע לא הצליח להוכיחה.
288. אין בידי הספק, שלכל אחד מן הצדדים היתה מעורבות כזו או אחרת בענייני רכושה של
המנוחה, אך באלו לא היתה מעורבות כזו שהביאה את המנוחה להעדיף בן זה או בן שני בהקניית רכושה.
289. אומר עוד, כי דווקא הנתבע הוא זה שהיה מעורב יותר בניסיונותיו לגרום למנוחה להוריש
את רכושה בדרך לא שוויונית, ניסיון אשר לא הגיע לכדי תוצאה אשר תטיב עמו, שכן המנוחה לא עיגנה את "רצונה זה" לכאורה, באמצעות צוואה חדשה.
290. לצדדים שניהם היה חלק, כזה או אחר, בעריכת הצוואה, אגב "הבאתה" של המנוחה למעשה של כתיבת צוואה, גם אם בסמיכות לאותו הסכם באשר לירושת הדוד, כך גם באשר למעמד חתימתה על גבי הצוואה, שנערך בדירתה ובנוכחות שני האחים יחדיו. גם אם התובע הוא שהכתיב את נוסחה של הצוואה, לא נטען כי הנתבע התנגד בשעה שהיה נוכח באותו מעמד.
291. לסיכום אומר, הלכה פסוקה היא כי אין די בחשש להשפעה בלתי הוגנת ו/או בחשד למעורבות בצוואה. יש צורך להניח תשתית ראייתית מוצקה לקיומה של השפעה ו/או מעורבות שכזו. מצאתי כי נסיבות עריכת הצוואה ואופן חתימת המנוחה על צוואתה, מעידות על היעדרה של השפעה בלתי הוגנת מצד התובע על המנוחה, כמשמעות מונח זה בסעיף 35 לחוק הירושה.
רצון וכבודו של המצווה
292. הנתבע טען צוואת המנוחה אינה מבטאת ומקיימת את רצונה החופשי הטוב וכוונתה של
המנוחה בעניין חלוקת רכושה, שכן מספר סעיפים מרכזיים בצוואה מנוגדים באופן מוחלט לרצון המנוחה כפי שזה בא לידי ביטוי הן בעל-פה והן בכתב פעמים רבות. לראייה, טען
--- סוף עמוד 56 ---
הנתבע, חלק מהנכסים המוזכרים בצוואה, הוענקו במתנה לנתבע ולבניו, כך שברור, לשיטתו, שהמנוחה לא התכוונה להורישם לתובע, ומדובר בחלק מהסכם חלוקה.
293. עוד בהקשר לכך טען הנתבע כי צוואה חייבת לבטא באופן ברור את רצונו של המוריש כשהוא חף מכל לחץ, כפיה או השפעה זרה, ודאי כאשר מדובר בהשפעה בלתי הוגנת, אשר עולה כאמור כדי עושק, שלא לומר סחיטה של ממש, מצד התובע.