35. למותר להזכיר, כי התובעת לא טענה לחיובה של הנתבעת מכח דוקטרינת האחריות האישית של אורגן בחברה, טענה שכלל אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה, אלא אך ורק להרמת מסך, כמובהר לעיל. ודוק. כל ההתייחסויות הנזכרות ניתנו למעלה מכפי הדרוש, שכן הנתבעת אינה בעלת מניות בנתבעות, לא מבחינה מהותית ולא מכל בחינה אחרת.
36. לא יהא זה צודק ונכון כלשון החוק, להרים את מסך ההתאגדות כל אימת שנטען, כי תאגיד זה או אחר לא שילם את כל זכויותיו של העובד כפי שנקבעו במשפט העבודה. לא בכדי הפנה בית המשפט העליון למספר מצומצם של מקרים בהם ראה לנכון בית הדין הארצי לעבודה להורות על הרמת מסך ההתאגדות, ובכלל זה שהתאגיד שהעסיק את העובדים רוקן מנכסיו על ידי בעלי המניות ולא שולם שכר העובדים, כי התובע הועבר ככלי אין חפץ בו מחברה לחברה ללא ידיעתו ועוד. אף שאין מדובר ברשימה סגורה של מקרים, לגישתי, וודאי שיש בה כדי לכוון אותנו בפסיקתנו עת מתבקשים אנו להורות על הרמת מסך ההתאגדות או על סילוק תביעה שהוגשה נגד בעלי מניות.
--- סוף עמוד 13 ---
37. עובדות כתב התביעה כמו גם הראיות שנחשפתי אליהן על ידי הצדדים במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה, אינן מקימות עילה להרמת מסך כנגד הנתבעת. משכך, אני מקבלת את בקשת הנתבעת ומורה על מחיקתה מכתב התביעה.
38. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך של 3,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.
39. התיק מוחזר לחברתי, כב' הרשמת תמר עציון פלץ, למתן הוראות בנוגע להמשך ההליכים.
ניתן היום, י"ח סיוון תשע"ח, (01 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
יפית זלמנוביץ גיסין