63. עוד ציין כי היה נתון תחת פיקוחו המלא של הבנק ותחת מרותו וחופש הפעולה שניתן לו, היה מוגבל (ר' סעיף 4.7.7 לתצהירו), כי נדרש לדווח על שעות הנוכחות שלו בכל כניסה ויציאה ממשרדי הבנק (ר' סעיף 4.7.8 לתצהירו) ואף להודיע למנהל הפרויקט על העדרויות צפויה מן העבודה (ר' סעיף 4.7.9 לתצהירו).
64. עיון בדו"חות הנוכחות של התובע שצורפו כנספח "ח/1" לתצהירו של התובע מציגים תמונה מעט שונה. כך, למשל, עולה מן הדו"חות כי ביום 16.2.2011 וביום 20.11.2011 ציין התובע 0 שעות "עבודה". בפורים נרשמו 0 שעות "עבודה (20.3.2011) ובחוה"מ פסח של שנת 2011 (י"ז בניסן תשע"א) רשם התובע כי שהה בחופשה ועל כן נזקפו 0 שעות לזכותו וכך גם ביום האחרון של חול המועד פסח (24.4.2011).
65. התובע לא טען לא כן שכן הוכיח, כי נדרש לבקש אישור ממאן דהוא ל"עבודה בשעות חריגות". וכך, ביום 19.5.2011 "עבד" על פי רישומיו 11.5 שעות, ביום 25.5.2011 "עבד" 13.5 שעות וביום 30.5.2011 "עבד" 20 שעות (!). הדברים חזרו על עצמם מעת לעת.
66. יתרה מזאת. התובע בעדותו הודה, כי "מעולם בכל ההתקשרות של דיסקונט לא דיברו איתי על שעות" ואף ציין כי בהסכם עימו לא הוגדרו שעות עבודה (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 16 ו-9: סעיף 53 לסיכומי הנתבע).
67. התובע לא הוכיח, כי נדרש לקבל אישור ליציאתו לחופשות בהן שהה (ר' נספח "ח/1" לתצהירו) או כי מישהו דרש ממנו להציג תעודת מחלה להעדרותו מפאת מחלה. לתובע היה אינטרס מובהק כי הקף השרותים לא יהיה דל מבחינת הקף השעות מאחר ועיקר הכנסתו היתה מבוססת על התמורה ששולמה לו על ידי הנתבע.
68. מנגד טענה גב' אמרגי בתצהירה כי התובע לא נדרש לבקש את אישורה טרם יציאתו לחופשה וככל שנעדר לא הגיע לבנק ולא דיווח על העדרותו וכך נודע לה, לדבריה, כי התובע היה מאושפז עת יצרה עימו קשר לאחר שלא הגיע לבנק משך מספר ימים (ר' סעיף 10 לתצהירה).
69. גב' אמרגי, שעדותה עשתה עלינו רושם מהימן מאד העידה, כי בשלהי תקופת ההתקשרות, כאשר הפרויקט היה בשלבי סיום ביקשה מהתובע לצמצם את היקף השירותים ל – 4 שעות ביום ואילו הוא בחר להתעלם מהוראתה, התנהגות שאפיינה אותו, כפי שטענה, לכל אורך ההתקשרות: "זה אחד הדברים בקושי לנהל את ארז שבסופו של דבר הוא עושה את מה שהוא רוצה" (ר' פרוטוקול עמ' 99 שורות 3-2).
70. לא יכול להיות חולק, כי בפרויקט הספציפי העומד במוקד ההתרחשויות, שהיה כפוף ללוחות זמנים שהכתיב בנק ישראל, כאשר התוצאה הסופית כמו גם התוואי הוכתבו מראש על ידי בנק ישראל ולא נתונים לגחמה או לרצונו של הבנק וללוח זמנים גמיש, מחויבים היו נותני השירותים והעובדים המוצבים בפרויקט "להתיישר" עם לוחות הזמנים המוכתבים לבנק (ר' בענין זה סעיף 11 לתצהירו של עו"ד קינן).