תקנה 52 ללוח א' בנוסח האנגלי, הנמצאת בפרק "PROCEEING AT GENERAL MEETING", קובעת:
"In the case of an equality of votes, whether on a show of votes, whether on a show of hands or on a poll, the chairman of the meeting at which the show of hands takes place or at which the poll is demanded, shall be entitled to a second or casting vote."
התקנה המקבילה בלוח א' לתוספת השלישית היא תקנה 57, הנמצאת בפרק "הדיון באסיפות הכלליות":
"במקרה שמספר הקולות בעד וכנגד שווה, בין אם ההצבעה היא בהרמת ידיים ובין אם היא חשאית, תהא ליו"ר האסיפה שבה הצביעו המשתתפים בהרמת ידיים או בהצבעה חשאית זכות דעה נוספת או זכות דעה מכרעת".
תקנה 81 ללוח א' בנוסח האנגלי, הנמצאת בפרק ”PROCEEDINGS OF DIRECTORS", קובעת:
"The directors may meet together for the dispatch of business, adjourn, and otherwise regulate their meetings, as they think fit…
In case of an equality of votes the chairman shall have a second or casting vote…"
התקנה המקבילה בלוח א' לתוספת השלישית היא תקנה 86, הנמצאת בפרק "פעולות המנהלים":
"המנהלים יכולים להתאסף יחד לשם הנהלת העסקים של החברה ויכולים הם לדחות את אספותיהם ולסדרן באופן אחר כפי שיימצאו למתאים. כל שאלה שתתעורר באחת האסיפות תוחלט על פי רוב דעות. במקרה שמספר הדעות בעד וכנגד שווה תהיה למנהל זכות דעה שנייה או זכות דעה מכרעת..."
מכאן עולה באופן חד משמעי, כי המונח "דעה מכרעת" הופיע לראשונה בדיני החברות עוד בלוח א' לתוספת השלישית של פקודת החברות משנת 1929, כתרגום של המונח המקביל בתקנות האנגליות - Vote" Casting".
כלומר, הוראת סעיף 90(א) לתוספת השנייה לפקודת החברות משנת 1983 אינה המקור לשימוש במונח "דעה מכרעת" כפי שטענו הנתבעים.
במאמר מוסגר, יש להתייחס לטענה אשר הועלתה על ידי הנתבעים בהקשר להוראת סעיף 90(א) לתוספת השנייה.
סעיף זה קובע "הדירקטורים רשאים להסדיר בעצמם את כינוס ישיבותיהם או דחייתו ככל שיראו למתאים; החלטות יתקבלו ברוב דעות, ואם היו הדעות שקולות תהא ליו"ר דעה נוספת או מכרעת".
נוסח זה אינו אלא חזרה במילים שונות במקצת על אותה הוראה שהייתה קיימת בפקודה משנת 1929, (אשר נוסחה מחדש בשנת 1983 כאשר פורסמה פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983, ר' י. גרוס לעיל פרק א' סעיף 1.2 ) בתקנה 86 לתוספת השלישית.