הנתבעים טענו בסיכומים כי לו היה המחוקק סבור כי משמעות המילה "נוספת" זהה למשמעות המילה "מכרעת" - לא היה כותב דעה נוספת או מכרעת בסעיף 90 (א) לתוספת השנייה.
לעניין זה ניתן הסבר חד משמעי בע"א 835/75 בית חרושת לאריגה ישראל רוזן בע"מ נ' עדנה סביר (להלן: "פסק דין בית חרושת לאריגה") .
פסק הדין מתייחס אומנם להצבעה באסיפה כללית. אולם, כפי שכבר ציינתי לעיל, הסעיפים המתייחסים ל"דעה מכרעת" באסיפה כללית ובהצבעת הדירקטורים קובעים הוראות מקבילות.
בפסק הדין נדונו החלטות אשר התקבלו באסיפה כללית שנתית של המערערת.
חלק מאותן החלטות התקבלו בקולו המכריע של יו"ר האסיפה, המערער 2, אשר לא היה באותה עת בעל זכות הצבעה בחברה. יש לציין, כי המערער 2 מונה במסגרת אותה אסיפה כמנהל בחברה.
מ"מ הנשיא לנדאו קבע כי תוקף ההחלטות אשר התקבלו באסיפה השנתית נשוא הערעור ייבחנו על פי תקנות החברה, כולל שינוי יסודי שנעשה בהן על פי ההחלטה המיוחדת שהתקבלה באותה אסיפה.
הובהר, כי תקנות אותה חברה מבוססות בדרך כלל על לוח א' לתוספת השלישית של פקודת החברות.
פקודת החברות אליה התייחס בית המשפט העליון היא פקודת החברות משנת 1929.
בין היתר, היפנה בית המשפט העליון לתקנה 52 ללוח א' על פיה יו"ר מועצת המנהלים יכהן כיו"ר בכל אסיפה כללית של החברה.
כמו כן, היפנה בית המשפט העליון לתקנה 57 ללוח א' הקובעת זכות דעה נוספת או זכות דעה מכרעת ליו"ר האסיפה.
(הוראה מקבילה לעניין הצבעת דירקטורים קיימת, כאמור, בסעיף 88 ללוח א' לתוספת השלישית, כפי שצוין לעיל).
ב"כ המשיבה טען כי המערער 2 לא היה רשאי לשבת ראש באותה אסיפה. זאת, על יסוד סעיף 66 לפקודת החברות אשר קבע כי רק חברים הזכאים להצביע רשאים להשתתף בקבלת החלטות של האסיפה הכללית.
בפסק הדין נקבע כי אין מקום לטענה זו, שכן היא סותרת את תקנות 52 ו- 57 בלוח א' אשר תוקפו נובע מסעיף 10 של הפקודה - ולכן דרגתן החקיקתית היא כדרגת סעיף 66 לפקודה.
יש לכן ליישב בין סעיף 66 לבין תקנות 52 ו- 57.
מ"מ הנשיא לנדאו קבע: "...והדבר פשוט: תקנות אלה מקנות ליו"ר האסיפה זכות דעה מכרעת שגם היא הינה בבחינת זכות הצבעה לצורך סעיף 66, כאשר יו"ר האסיפה הוא מנהל החברה או "אדם אחר" הפועל כדין בתור יו"ר האסיפה הכללית. לזה יש להוסיף שבתקנות החברה דנן הושמטה תקנה 69 בלוח א' הדורשת שמנהל יחזיק לפחות במניה אחת כדי להכשירו כמנהל. גרסה זו מתיישבת גם עם השימוש בשני המונחים: "דעה נוספת" ו"זכות דעה מכרעת", זה ליד זה, בתקנה 57, לאמור: אם יו"ר האסיפה הוא גם בלאו הכי בעל זכות הצבעה, הוא מקבל קול נוסף, ולא – הוא מקבל זכות דעה מכרעת."
כלומר, אין למעשה הבדל בין משמעות המונח "דעה נוספת" לבין משמעות המונח "דעה מכרעת".
שני המונחים מתייחסים למצב של שוויון בקולות – בין אם מדובר בתקנות לפי לוח א' לתוספת השלישית ובין אם מדובר בהוראת סעיף 90 (א) לתוספת השנייה לפקודת החברות משנת 1983.