לאור כל האמור לעיל, יש בהחלט מקום לטענת התובעות לפיה יש לבחון את המונח "דעה מכרעת" בהתאם למונח האנגלי Vote" Casting".
המונח Vote" Casting" מוגדר במילון המשפטי Black's Law Dictionary אליו היפנו התובעות -
"Deciding vote cast by presiding officer to break tie".
בספרו COMPANY LAW ((SEVENTH EDITION מתייחס PENNINGTON להוראה המקובלת בתקנון של חברה החלה על הצבעה באסיפה כללית ומבהיר "Articles usually give the chairman of a meeting a casting vote in the event of an equality of votes on a show of hands or a poll"
(בהערת שוליים 2 נאמר כי הזכות לקול מכריע אינה קיימת אלא אם התקנות מקנות אותה ליו"ר).
הרציונל הקושר באופן ישיר בין שוויון בקולות - לבין הזכות לדעה מכרעת קיים כמובן גם לגבי הצבעות בדירקטוריון. (כפי שראינו לעיל, כללו לוח א' לתוספת השלישית והתוספת הראשונה לחוק החברות האנגלי משנת 1929 – הוראות זהות בעניין זה הן לגבי אסיפה כללית והן לגבי ההליכים המתקיימים בדירקטוריון).
גם הגדרת המונח Vote" Casting" במילון אוקספורד, שאינו מילון משפטי, מתייחסת באופן ברור לשוויון בהצבעה "vote that decides between two equal parties".
(THE CONCISE OXFORD DICTIONARY, FOURTH EDITION).
מהמילונים בשפה העברית אליהם היפנו התובעות עולה אכן באופן מפורש כי "דעה מכרעת" היא דעה השוברת שוויון.
במילון אבן שושן (העמוד הרלוונטי צורף כנספח 5 לתצהירי התובעות) במסגרת הגדרת המונח "מכריע", מוגדר המונח "דעה מכרעת" – "דעה הקובעת את ההחלטה בהיות הדעות האחרות חלוקות: היו"ר השתתף באסיפה בזכות של דעה מכרעת".
במילון ספיר (העמוד הרלוונטי צורף כנספח 6 לתצהירי התובעות) מוגדר המונח "דעה מכרעת" –
"דעה הקובעת את ההחלטה הסופית, אם יתר הדעות שקולות בהצבעה: היו"ר השתתף באסיפה בתור הדעה המכרעת".
הנתבעים טענו בסיכומים כי עיון בהגדרת המונח "דעה מכרעת" במילון אבן שושן, אליו היפנו התובעות, מעלה שהגדרה מילונית זו של המונח אינה תומכת בטענת התובעות.
לדבריהם, המילה "חלוקות" אין משמעותה "שקולות".
בהקשר זה היפנו הנתבעים להגדרת המונח "חלוק" לפי הגדרת מילון אבן שושן: "נבדל, שונה" או "חולק, מתנגד בדעתו".
מכאן עולה, לדברי הנתבעים, כי בהגדרת המונח "דעה מכרעת" הכוונה היא להיות הדעות האחרות נבדלות או שונות - אך לא בהכרח שקולות.
מקובלת עלי בעניין זה טענת התובעות בסיכומי התשובה, לפיה טענה זו מוציאה את הדברים מהקשרם.
ברור כי המילה "מחלוקת" בהגדרת מילון אבן שושן מתייחסת למצב בו לא ניתן להכריע שכן קיים שוויון.
אם פרשנות הנתבעים הייתה נכונה, כלל לא היה צריך לכתוב מחלוקת - שכן דעה מכרעת לטענתן היא הזכות להכריע בכל מקרה ולמעשה ללא תנאי מוקדם של מחלוקת.
מכל האמור לעיל עולה כי המונח "דעה מכרעת" כולל מעצם מהותו ומשמעותו מצב של שוויון קולות, גם אם לא נעשה שימוש במילים אלה באופן מפורש בצמוד למונח.
ראה לעניין זה גם י. גרוס חוק החברות לעיל.
בסעיף 1.3 בפרק ל', הנושא את הכותרת "התנהלות הדירקטוריון", נאמר "יו"ר הדירקטוריון ינהל את ישיבות הדירקטוריון. נעדר היו"ר מישיבה, יבחר הדירקטוריון מאחד מחבריו לנהל את הישיבה ולחתום על פרוטוקול הדיון, לא יהיה למי שנבחר במקרה כזה קול נוסף בהצבעות הדירקטוריון המוקנה בדרך כלל ליו"ר הדירקטוריון (במקרה של חילוקי דעות), והכל אם לא נקבע אחרת בתקנון".
מסיכומי הנתבעים עולה כי אין הם חולקים שברוב המקרים, כאשר מוענק כוח עודף ליו"ר הדירקטוריון מדובר בכוח המשמש לשון המאזנים במקרה של שוויון. עם זאת, נטען כי העובדה שברוב המקרים זה המצב אינה מלמדת כי זה המצב גם במקרה הנוכחי.
לדברי הנתבעים, מלשון ההסכם ניתן ללמוד בבירור על כוונת הצדדים שלא לאמץ את ברירת המחדל הקבועה, לטענתם, בחוק אלא להתנות עליו וליצור הסדר ייחודי (סעיף 3 לסיכומי הנתבעים).
לטענה בעניין ברירת המחדל החלה על החברה במקרה הנוכחי – אתייחס בהמשך.
הנתבעים אף הדגישו כי ההסדר הקבוע בסעיף 2.4 הינו ייחודי וכי ספק גדול אם קיים הסכם בעלי מניות נוסף בחברה אחרת הכולל הסדר זהה או דומה.