עד כאן השיחות שהתנהלו ב-8.7.2010, בשעות שלאחר הגשת ההצעות.
102. שתי התקשרויות קצרות במהלך 9.7.2010 מלמדות על חששו של ירון מפני האזנות, המתיישב עם החשש מפני הפללה. האחת, שיחה של ירון עם זוהר במסגרתה מבקש ירון מזוהר שישלח אליו מספר טלפון שאפשר לדבר בו (ת/300, שיחה 6495/141, עמ' 539), והאחרת, שיחה של ירון עם פרץ (ת/300, שיחה 6521/141, עמ' 541) שגם בה מתבקש פרץ לומר לו אם יש לו "איזה משהו" שירון יכול לדבר אתו. בשני המקרים אישר ירון כי המניע לבקשתו הוא החשש מפני האזנות סתר (עמ' 2918). גם פרץ אישר שכך הבין את בקשתו של ירון (עמ' 3139, אם כי בחקירתו ברשות טען כי אין לו מושג למה התכוון ירון וכי אין לדברים "שום היגיון מילולי": ת/52, עמ' 79 למעלה).
ביטוי לחששות מהאזנות סתר יימצא גם במסרון ששלח ארז לירון ב-11.7.2010 ובו הודיע לו כי הוא יכול לדבר אתו עכשיו "חופשי" במספר אותו נקב (ת/300, שיחה 5121/143, עמ' 565). ירון אישר כי זה היה החשש (עמ' 2920-2919). ארז, לעומתו, טען בחקירתו בבית המשפט כי אין לו הסבר למסרון שכתב לירון: "אני לא יכול להסביר את זה בוודאות. אולי זה היה אצלי בבית. אולי במקום שאין קליטה ... אין לי הסבר מדויק לדברים אבל אני אף פעם לא
--- סוף עמוד 127 ---
חסכתי מעצמי שיחות בטלפון תמיד דיברתי בחופשיות" (עמ' 3486). המדובר בהסבר קלוש. ההצעה לדבר "חופשי" במספר טלפון אחר, שבאה מצדו של ארז, אינה מתכתבת עם בעיה של חוסר קליטה. ה"חופש" המדובר הוא חופש מהאזנה, בדיוק כפי שירון הבין זאת. לא למותר להוסיף, כי גדליה העיד בבית המשפט שירון חשד כל הזמן בהאזנות (עמ' 188). עדותו של גדליה נתמכת בהתנהלותו של ירון בזמן אמת ("פגישת הג'קוזי" שנועדה להפיג את החשש מהקלטה כמו גם השיחות המואזנות המובאות לעיל) ובעדותו של ירון בבית המשפט.
103. נחזור לשיחה בין ירון לבין פרץ. מאחר שלהבדיל מלזוהר, לפרץ לא היה מכשיר חלופי בטוח יותר, המשיכה השיחה בין השניים, ונקלטה כמובן. בתחילת השיחה מדווח לו ירון על הבירורים שעשה בלילה הקודם בכל הנוגע לחשש שגדליה "סידר" אותם והפחית את מחיר ההצעה. כך הוא אומר: "טוב, בעקרון בעניין ההוא. לפי כל מיני בדיקות שאני עשיתי באמת לא היה, לא היה כנראה שינוי" ופרץ מגיב: "כן בע"ה". או אז נדרש ירון לחשש השני, היינו החשש שמא גדליה יפליל אותם. השיחה לובשת, אפוא, אופי דומה לשיחה האחרונה עם ארז מן הלילה הקודם, היינו, הכתבת גרסה: