"ירון: עכשיו מבחינתנו הפנייה היה נעשית בתום לב כשהבנו שהוא לא עומד בתנאים ולכן הוא פנה אלינו. אח"כ הוא פתאום שינה זה לא דבר שבשליטה שלנו.
פרץ: כן כן בזה אני פחות מודאג אין בעיה"
כבר כאן אומר, כי תגובתו של פרץ להרצאת הדברים של ירון אינה תגובה צפויה מצדו של אדם שאינו מבין מדוע לפתע חשוב לירון לדווח לו ש"מבחינתם" הפנייה [לגדליה] נעשתה בתום לב. פרץ משיב כמי שבקיא ויודע אולם "פחות מודאג". אלמלא ידע במה מדובר, ולנוכח גרסתו הכללית כי הוא אינו עוסק בזוטות של ענייני יום יום וכי לא היה מעורב כלל בהסכם שהתרקם בין ורד בר לבין גדליה מלבד עצם חתימתו עליו (משום שאסא לא היה פנוי באותו יום), צפוי היה שישאל את ירון, מיד לאחר ששמע את מה ששמע, על מה הוא שח, מיהו שאינו עומד בתנאים ושפתאום שינה, ומדוע העניין צריך בכלל לעורר דאגה. אוסיף בהקשר זה, שפרץ טען בחקירתו ברשות כי כלל לא ידע מיהם נותני השירותים במסגרת המכרז. ואם כך, כיצד ניתן היה לדבר אתו בקודים על ה"הוא" ולצפות שיבין?
104. הגענו ל-11.7.2010.
השיחה הראשונה שהיא מענייננו התנהלה בין ארז לבין זוהר (ת/300, שיחה 2967/139, עמ' 545). במהלכה ביקש זוהר להתעדכן בקשר למכרז וארז השיב שמחכים לתוצאות ושירון
--- סוף עמוד 128 ---
"בלחץ אטומי". לשאלת זוהר האם יש סיבה ללחץ השיב ארז שירון עשה טעות בכך שלא בדק את המעטפה של גדליה לפני ששלח עמו את שמואל זילבר על מנת לשלשלה לתיבת המכרזים. השניים מלבנים ביניהם, בהמשך, את סבירות האפשרות שגדליה שינה את הצעתו והפחית אותה עובר להגשתה. אלא שזוהר מביע את דעתו שדאגתו של ירון היא מדבר אחר: "קרטלים, עניינים פה ושם". תגובתו של ארז לדאגה זו הייתה כך: "כן. שמע, הם חמורים אם הם עשו את זה ככה. שמע חשבתי שהם הרבה יותר, הוא כל הזמן אמר אני הייתי חוקר במצ"ח, אני הייתי פה, אני יודע איך לנהל אני זה אני פה אני שם. הוא והשני החכמולוג השני בסופו של דבר טעויות של ילדים קטנים". אין להעלות על הדעת, שאדם שאין לו מושג כי המדובר במכרז מתואם, היה מגיב כפי שארז הגיב. כך גם אין להעלות על הדעת שזוהר היה "מאוורר" באוזניו של ארז את המחשבה בדבר הסיבה האמתית לדאגתו של ירון, אלא אם ידע שארז מעורב על למעלה מאוזניו ב"קרטלים, עניינים, פה ושם".
השיחה השנייה עליה נתעכב היא בין ירון לבין זוהר (ת/300, שיחה 3061/139, עמ' 554). במהלכה השמיע זוהר את דעתו לפיה החשש הסביר יותר מגדליה הוא שהלה יעשה כל מיני תרגילים אבל לא "תמות נפשי עם פלישתים". היינו שפחות סביר שגדליה יפליל את האחרים, וכדבריו: "הוא לא יוכל ללכת לכיוון שממנו חשבת עליו כי בעצם זה באמת הופך אותו לראש החבורה. בעצם למנהיג כן כן אז הוא במלכודת כן".