--- סוף עמוד 131 ---
שיחה זו היא הוכחה לכך עד כמה אין לקבל כפשוטן שיחות אחרות, שהובאו לעיל, ואשר במהלכן נשמעו הדוברים משוחחים ביניהם כאילו המדובר במכרז תחרותי, שההצעות בו הוגשו בתום לב ועל מנת להתחרות ולזכות. מתוך השיחה עצמה ניתן לראות, שמאיר רוזנר כלל לא העלה על דעתו שההסכם שנערך בין ורד בר לבין גדליה היה הסכם לגיטימי. לו כך היה הדבר, מדוע יעלה על דעתו שגדליה יכול לעשות "דברים נוראים" באמצעות ההסכם? אלא אם תאמר שמאיר רוזנר ידע בדיוק מה מסתתר מאחוריו. גם תגובתו של ירון מעידה כאלף עדים שהשניים יודעים היטב במה מדובר. שהרי לו מדובר בהסכם תמים מצופה היה לשמוע מירון, בתגובה לחשש מ"הדברים הנוראים" שגדליה יעשה, שאינו יודע על מה רוזנר שח, שהמדובר בהסכם לגיטימי למתן שירותי ייעוץ מקבלן שאינו מתחרה ואינו יכול להתחרות. אולם לא זו הייתה תגובתו המידית, כי אם הסברה המרגיעה שלגדליה אין מניע להפליל אותם שכן כך יפסיד את מיליון השקלים שהובטחו לו. רק אז הוא מוסיף שאיש לא מנע מגדליה להתחרות ושגדליה נתן להבין שאינו עומד בתנאי הסף. אמירות אלה אינן אמת: נזכיר כי על השאלה אם גדליה יגיש הצעה אם לאו התגלע ויכוח במשרדו של עו"ד גוטגליק (ת/351א), כשהאחרון הביע דעתו שגדליה אינו יכול לעשות זאת לנוכח ההסכם וכך סוכם תחילה; שירון נמלך בו וסר לביתו של גדליה זמן קצר לאחר מכן וביקש שיגיש גם הוא הצעה על מנת לאחז עיניים כאילו "יש מלחמה", היינו שיש תחרות אמתית על הזכייה במכרז (ת/353א); ושירון שינה דעתו בדקה התשעים, וניסה למנוע מגדליה להגיש את ההצעה. עוד נזכיר, כי לא רק שגדליה לא נתן לאיש להבין שאינו עומד בתנאי הסף, כי אם להיפך. הוא השתתף בשני סיורי הקבלנים, רכש את מסמכי המכרז (ת/347א ות/349א) והתעקש במפגיע על כך שלא ייכתב בהסכם עם חברת ורד בר שאינו עומד בתנאי הסף, משום שבהחלט ראה עצמו כמי שעומד בהם (ת/351א, עמ' 14). וכבר ראינו משיחות שהתנהלו בזמן אמת בין המעורבים השונים, שהחשש מפני יכולת התחרות של גדליה היה חשש אמתי, חשש שהביא את ירון להתייסר על הטעות שעשה כשלא בדק את הצעתו בטרם שולשלה לתיבת המכרזים, שמא ערך בה גדליה שינוי, הפחית את המחיר (כשהוא יודע מה היה גובה הצעתה של ורד בר), ויזכה בעקבות זאת במכרז.
108. בעקבות ההחלטה על זכייתה של ורד בר במכרז ומכוח התחייבותה כלפי גדליה וגיל מיארה בהסכמים שנכרתו עמם (ת/356 ות/456), הודיעה ורד בר לעו"ד גוטגליק ב-22.8.2010 כי הוא רשאי להעביר אליהם את ההמחאות הראשונות (המכתב מוורד בר לעו"ד גוטגליק – ת/474, השיקים שנמסרו – ת/364 ות/458, בהתאמה). השיקים אכן נמסרו לידיהם של גדליה ושל גיל (על התנהלותו של גדליה בקשר עם השיק עמדתי בפרק העוסק בהערכת עדותו).