133. לא מצאתי כי יש יסוד לטענה בדבר אירוע האיומים המתואר לעיל, כפי שלא מצאתי יסוד לטענה בדבר חקירות בלתי מתועדות.
אשר לטענה בדבר האיומים – ראשית, רפ"ק אסף וולפיש היה עד תביעה, שההגנה לא עמדה על זימונו ולא מצאה לנכון לזמנו כעד מטעמה. די בכך, בצרוף ההסכמה להגשת הודעותיו של ירון בלוויית הצהרה כי ניתנו באופן חופשי ומרצון, כדי לדחותה. שנית, הטענה משוללת היגיון, בהינתן שהחקירה אך החלה, השאלות שנשאלו היו כלליות בלבד, ירון השיב עליהן באופן ענייני וקשה להבין, בנסיבות אלה, את הקשר האיומים הנטענים. שלישית, כפי שראינו, על אף האיומים המיוחסים לוולפיש, ירון לא היסס לבקר את התנהלותו באוזני גדי פרל, שהיה החוקר האחראי על חקירתו מטעם רשות ההגבלים העסקיים, וטען באוזניו כי התנהגותו של וולפיש מניפולטיבית. עם זאת, משום מה לא מצא לנכון לשתף את פרל, באותה הזדמנות, בעניין חמור לאין ערוך והוא השמעת איומים קשים כלפיו מצדו של וולפיש. ורביעית, צפייה בקלטת החקירה ת/14 מעלה, כי על פניו לא אלה היו פני הדברים. במקום המקביל לעמ' 15 בתמליל החקירה (בעבור כשעה ושתי דקות מתחילתה), נשמע צלצול טלפון ורפ"ק יוסי חנן, שנכח מתחילת החקירה לצדו של פרל, השיב לצלצול. משסיים, נראה פונה אל פרל, ולא אל ירון, מדווח לו כי אסף מעוניין לשוחח עמו (עם פרל) ומציע שהוא יצא עם ירון מהחדר בזמן שפרל ילך לשוחח עם אסף. כך נראים הדברים למתבונן. במהלך חקירתו הנגדית של פרל על ידי עו"ד גלעדי הוצג הקטע האמור, ופרל הגיב כי אינו יודע למי אמר רפ"ק חנן שאסף רוצה לדבר אתו, וכי כלל אינו זוכר את הסיטואציה (עמ' 2157). כאמור, צפייה חוזרת בקלטת החקירה מלמדת כי הדברים כוונו לפרל ולא לירון ואין תמה
--- סוף עמוד 147 ---
שפרל השיב כפי שהשיב. בנסיבות אלה התחזק הצורך בזימונו של וולפיש לחקירה. מאחר שלא זומן – יש להסיק מסקנה לחובתו של ירון.
לא זו אף זו. ניתן להתרשם, כי מששבו כולם לחדר והחקירה (ת/14) התחדשה (כעבור כחמש דקות), לא עברה על ירון כל חוויה מטלטלת. כך, סמוך לאחר מכן (עמ' 16), נשאל ירון על ידי פרל אם הוא רוצה לומר משהו לפני שיתחיל לשאול אותו שאלות וירון הציע שישאל; ירון הוסיף כי אינו חושב שעשה משהו לא בסדר והכחיש כי עסק בתיאום מחירים; בהמשך טען, ביחס לשאלה שנשאל, כי הוא צריך לבדוק עם עצמו את התשובה וכי אינו רוצה שתירשם תשובה לא נכונה מפיו; עמד על כך שימתין עד שעורך דינו יגיע על מנת להשיב על שאלות שהוצגו לו; שוחח שיחת חולין נינוחה עם פרל, במהלכה התהפכו התפקידים וירון "ראיין" את פרל, על פני דקות לא מעטות, תוך שהוא מציג לו שאלות אישיות, שאלות לגבי השכלתו ושאלות לגבי שירותו במצ"ח; ועל כל אלה, שוחח עם עורך דינו זמן קצר לאחר אותו אירוע נטען, כשלשם כך נעשתה הפסקה בחקירה (ת/14, עמ' 36). עורך הדין לא הובא לעדות, ועל כורחך אתה תמה מדוע. והלא ניתן להניח, כי אם אוים על ידי קצין משטרה זמן קצר קודם לכן, דיווח על כך ירון לעורך דינו.