בניגוד לטענת עו"ד ליבאי וכפי שנראה בהמשך, ראיות המאשימה לעניין עמידתו של גדליה בתנאי הסף, ולכל הפחות באשר לאופן בו ראו אותו המתחרים האחרים, אינן נשענות על עדותו של גדליה, כי אם על מגוון רחב של ראיות. יש להדגיש, בהקשר זה, את המובן מאליו, היינו כי די בהוכחה שכך נתפס גדליה בעיני הנאשמים (ואחרים) ואין צורך בהוכחה אובייקטיבית לפיה אכן יכול היה לעמוד בתנאי הסף.
159. אולם בטרם נפנה לבירור סוגיה זו, יש להקדיש דיון לתנאי הסף במכרז הנדון.
תנאי אחד מתנאי הסף הציב דרישה להצגת אישור בעלות, שכירות, חכירה, או חוזה להשגת זכויות אלה ביחס לציוד שפורט במסגרת המכרז (סעיף 4ד לת/149). אין חולק, כי הנוהג של עשיית שימוש בציוד המצוי בבעלות אחרים, לשם הוכחת עמידה בתנאי הסף, נפוץ בין קבלנים, כפי שנהגה גם ורד בר לעשות. ואכן, נספח 7 לחוזה, אליו מפנה תנאי הסף שבסעיף 4ד', מורה כי "הקבלן מצהיר כי במועד העבודות יעמדו לרשותו, בבעלותו ו/או בשכירות... או חוזה להשגת הזכויות, לפחות הציוד והכלים כמפורט להלן...". עיון בהצעתה של ורד בר למכרז (ת/149) מעלה, כי זו צרפה הסכמי שיתוף פעולה שנכרתו בינה לבין גורמים שונים, סמוך להגשת ההצעה למכרז, במסגרתם העמידו לרשותה אותם גורמים פרטי ציוד שונים שנדרשו על פי המכרז ולא היו בבעלותה. מכאן, שגם גדליה יכול היה להשיג את הציוד הנדרש, מעבר למה שהיה בבעלותו בפועל. ואכן, בשיחה בין ירון לבין ארז לאחר הגשת ההצעות למכרז (ת/300, שיחה 4741/143), במהלכה ניסה ארז להפיג את החשש של ירון שמא גדליה "סידר" אותו והגיש הצעה תחרותית משל עצמו, אמר ארז לירון שאינו מאמין שגדליה עשה משהו, שכן אינו עומד בתנאי הסף. לשאלת ירון מה חסר לו השיב ארז ש"כל הקטע של המרסקות". ירון התייחס לדברים אלה בביטול ואמר "מה הבעיה לקחת ממישהו מרסקת". ארז הסכים בסופו של דבר ש"ציוד אפשר" (כלומר, אפשר להשיג).
160. התנאי האחר, שעמד במרכז הדיון בסוגית עמידתו של גדליה בתנאי הסף, היה התנאי שכונה "דרישת ההיקפים". הכוונה לסעיף 4ב' למכרז, לפיו נדרש "ניסיון מוכח של המציע בביצוע עבודות מסוג העבודות הנדרשות במכרז זה ובהיקף דומה בשלוש מתוך חמש
--- סוף עמוד 164 ---
השנים שקדמו להגשת ההצעה". יודגש, כי המכרז אינו נוקב במחיר, מדרך הטבע (על כך הייתה התחרות). השאלה בה נחלקו הצדדים הייתה כיצד יש לפרש סעיף זה. היינו, האם, כטענת הנאשמים, מחיר המכרז עמד על כ-3,000,000 ₪, שאז אין חולק כי גדליה לא יכול היה להציג ניסיון קודם בהיקף עבודה כזה, או שמא משמעות הדרישה היא שעל המציע להוכיח ניסיון בעבודות כהיקף הצעתו. כפי שנראה להלן, ירון, האחים קופר וארז, הבינו את המכרז על פי האפשרות השנייה, או מכל מקום חשבו כי יש סבירות של ממש כי זו הפרשנות הנכונה. בנסיבות אלה, המשאבים הרבים שהשקיעה ההגנה לשם ביסוס הטענה לפיה מחיר המכרז עמד על כ-3 מיליון ₪, כי סכום זה היה פחות או יותר סכום האומדן העצמי שחברת החשמל הכינה וכיוצא באלה ראיות, אין בהם כדי להועיל.