כך, בשיחה בין ירון לבין אדם בלתי מזוהה, שהתקיימה ב-14.6.2010 (ת/300, שיחה 100/141, עמ' 17) עמד ירון על כך שלעניין הצעת המחיר יכול גדליה להציע "מחיר ברצפה", שאז אמנם לא ירוויח אבל יזכה במכרז. רוצה לומר, קיימת אפשרות שגדליה יעמוד בתנאי הסף אם הצעת המחיר שלו תשקף את ניסיונו בעבודות בהיקף דומה, גם אם המדובר בהצעה לא רווחית מבחינתו.
בשיחה נוספת (ת/300, שיחה 579/141, עמ' 79), טען אסא באוזניו של ירון כי "דרישת ההיקפים" כפי שהיא מנוסחת במכרז אינה ברורה. תגובתו של ירון היא זו: "...אני חושב שדווקא אני יודע שהדרישות שלהם מאוד, מאוד מובהקות למשהו מסוים, נראה מה יהיה בפועל, מה יהיה. יש הרבה קווי הגנה בוא נגיד ככה אבל כן. תראה אם הוא ייתן מחיר מאוד גבוה ויזכה אז אין לו את ההיקפים, אם הוא ייתן מחיר מאוד נמוך יהיה לו בעיה לבצע. לא יכול לבצע את זה בזה, לא יודע, זה בעייתי". מן הדברים הללו ברור כי ירון מבין את הדרישה כך שהניסיון הנדרש נקבע לפי גובה ההצעה של המציע, היינו ככל שהמחיר המוצע קטן, כך קטן, בהתאמה, ההיקף הכספי של הניסיון הנדרש מן המציע (לאחר "מאמץ" הסכים ירון גם בבית המשפט כי לכך התכוון: ראו עמ' 2924-2922).
גם בשיחה בין ירון לבין פרץ הועלתה האפשרות שאדם שיש לו ניסיון בהיקף של עד מיליון ₪ יכול להתמודד (ת/300, שיחה 1417/141, עמ' 150), ולבסוף, בשיחה בין ארז לבין אחיו רונן (ת/300, שיחה 1370/143, עמ' 188) השיב ארז לשאלת אחיו ביחס להיקף הכספי הנדרש "של 2.5 מיליון, כאילו לא רשום כמה אבל אם הגשת מכרז על 2.5 אתה צריך שיהיה לך היקף של 2.5 מיליון".
--- סוף עמוד 165 ---
לנוכח ההבנה הזו, ניתן להתרשם כי הנאשמים בהחלט חששו מיכולת התחרות של גדליה, ונפנה עתה לשיחות בהן באים חששות אלה לידי ביטוי.
161. בשיחה 100/141 הנ"ל נשמע הדובר הלא מזוהה כשהוא מעדכן את ירון ש"הוא", ואין חולק כי הכוונה לגדליה (ראו עדות ירון, 3.11.2015, עמ' 2730), מתלבט אם לקבל על עצמו תפקיד שהוצע לו באגודת הפלחה ומסביר כי "החלטה סופית הוא יקבל אחרי שאם הוא לא יזכה בי-ם ... זאת אומרת הוא רוצה לזכות בי-ם ...". בהמשך השיחה הביע ירון את דעתו ש"הוא לא יכול לזכות במכרז, הוא יכול להפריע אבל הוא לא יכול לזכות בו". או אז התנהלו חילופי הדברים הבאים:
"לא מזוהה: אם הוא יתן מחיר ברצפה הוא יזכה בו, מה
ירון: בסדר, שיתן מחיר ברצפה
לא מזוהה: אתה מכיר אותו