--- סוף עמוד 180 ---
זאת ועוד. בשיחה בין ירון לבין גדליה מ-21.7.2010 (ת/300, שיחה 9077/141 עמ' 740), יום לפני שנודעו תוצאות המכרז, התעניין גדליה לדעת אם כבר התפרסמו התוצאות וירון השיב בשלילה. או אז ביקש גדליה "קח אותי בחשבון לעבודה פה". ירון נמנע מהתחייבות ואמר ש"לא פורסים את העור של הדֹב לפני שצדים אותו". למחרת היום, משנודע דבר הזכייה, שב גדליה וביקש להשתלב בעבודה (ת/300, שיחה 9307/141 עמ' 763). תשובתו של ירון הייתה שהוא יפנה לארז ויבקש ממנו להוציא את הצוות שלו מרמלה, על מנת שגדליה יוכל להשתלב בעבודה שם. מיד לאחר מכן התקשר ירון לארז (ת/300, שיחה 7128/143 עמ' 768), דיווח לו על השיחה עם גדליה והוסיף כי הוא מעדיף שארז יבוא לעבוד אתו ויפנה לגדליה את רמלה. לו המדובר בהסכם לתשלום תמורת עבודה (כגוזם מומחה – על פי הנטען), לא הייתה סיבה בעולם שגדליה יפנה לירון ויבקש ממנו לשלב אותו בעבודה, שהרי זו צריכה הייתה להיות מובטחת על פי ההסכם ואף תמורתה לכאורה נקבעה מראש.
והנה, בשלב מאוחר יותר, בדצמבר 2010, העסיק ירון את גדליה על צוותו במשך שמונה ימים ושילם לו על כך (שיק ת/366, חשבונית ת/367). גדליה העיד, כי ימי העבודה הללו אינם קשורים כלל להסכם בינו לבין ורד בר (עמ' 231). אין ספק כי כך הוא, שהרי לו עניינו של ההסכם היה תשלום עבור שירותים שיספק גדליה עבור ורד בר במסגרת העבודות נשוא המכרז, לא הייתה כל סיבה לשלם לו, בנפרד, עבור העבודות הללו.
181. כך הבין את הדברים גם גיל מיארה. כפי שכבר קבעתי, אני מעדיפה את הודעותיו של גיל בחקירה על פני עדותו במשפט, שהתאפיינה בחוסר רצון בולט להעיד, תוך הישענות על טענה לחוסר זיכרון. ראינו כי בחקירותיו העיד באופן חד משמעי כי ההסכם שנעשה אתו, כל תכליתו הייתה "לקבל כסף" (נ/16(22א), עמ' 186), ואישר, במענה לשאלה מפורשת של החוקר, כי התשלום ניתן בתמורה לאי השתתפותו של גדליה במכרז, שגם הוא קיבל בה חלק על אף שלא היה בכוחו להשתתף בו (נ/16(24), עמ' 78). בבית המשפט טען, אמנם, כי במקור הוא וגדליה היו אמורים לבצע עבודה עבור ירון וכי אכן עבד כמה ימים עבור ירון במסגרת המכרז. אלא שימי העבודה שהשקיעו גדליה וגיל במסגרת העבודות נשוא המכרז היו עניין להתחשבנות נפרדת, כפי שראינו לעיל בעניינו של גדליה וכפי שעולה מיומן העבודה של ירון (נ/1(44)), בו מתועדת עבודתו של גיל בימים 15.9.2010 ו-16.9.2010, בתעריף יומי של 1,800 ₪. רוצה לומר, המדובר בתשלום שלא נכלל במסגרת ההסכם עם ורד בר. לא למותר להוסיף, כי גם ירון אישר בעדותו (עמ' 2633) כי העסיק במהלך המכרז את גדליה ואת גיל, כמו גם אחרים, כקבלני משנה ושילם להם "בהתחשבנות שעשינו לפי ימי עבודה שהם עבדו". משמע, הסכום שקיבלו על פי ההסכם לא נועד להוות תמורה עבור עבודה.