--- סוף עמוד 192 ---
ידי נציג מטעמו (ראו הודעתו ת/51, חלק שני עמ' 3) ואילו ירון נפגש עם זוהר יום קודם לשיחות המובאות כאן, על מנת לדון עמו בתאום המכרז (ראו הודעתו של ירון ת/25, עמ' 8-6) וממילא התזמון מאוד "הלחיץ" אותו (עמ' 2885). מכאן, שאסא "יודע למה" בדעתו של ירון לסייע לזוהר: הזמן הוא "זמן רגיש", ורצונו הטוב של זוהר נחוץ להם על מנת שניתן יהיה להשיג את הסכמתו לתיאום המכרז על דרך של הגשת הצעת גיבוי מטעם ראז חקלאות.
198. אזכיר כאן גם את העובדה שבמכוניתו של אסא נמצאה טיוטה של הצעות מנהרת אשקלון וראז חקלאות (ת/481), המלמדת אף היא על מודעותו של אסא לתיאום עם חברות אלה ואת גרסתו הבלתי אפשרית של אסא בעניין זה, עליה עמדנו לעיל. ואם צריך חיזוק נוסף, זה יימצא לנו בשיחה שקיים עם ארז ב-20.6.2010 (ת/300, שיחה 1070/143 עמ' 144), במהלכה, לאחר שארז דיווח לאסא ש"הם" (ואין ספק שהמדובר בירון ובגדליה) דברו אתו עכשיו והם "רוצים לשבת" (נזכיר כי השיחה התקיימה יום לפני פגישת הג'קוזי), אסא הגיב באמירה "שמעתי אתה עושה נפלאות". ארז הצטנע והשיב "אני רואה בזה דרך מסוימת לעזור אחד לשני כדי שכל אחד יהיה בפינה שלו". על רקע האמור, אין בליבי ספק כי אסא הבין הבן היטב מה משמעות העזרה שתביא לכך ש"כל אחד יהיה בפינה שלו".
ראיות התביעה המפלילות את אסא נותרו, אפוא, במלוא עוצמתן.
(II) פרץ
199. גישתו הכללית של פרץ בחקירה הייתה כי אינו מכיר את קבלני הגיזום (ת/36, עמ' 8, ש' 190-188); כי אין לו כל מושג בתחום (ת/37, עמ' 5, ש' 101-98); כי ורד בר מנוהלת על ידי אחיו אסא וכי הוא נוטל חלק רק בהחלטות שכונו על ידו "קרדינאליות", כשהכוונה להחלטה להיכנס לתחום חדש או לרכוש מכונה חדשה (ת/35, עמ' 8, ש' 147-144); כי כל שהוא יודע על גדליה שהוא "קבלן שקשור לירון בלווא בדרך זו או אחרת" אבל הוא עצמו מעולם לא פגש בו וכי "לעניות דעתו" גדליה נותן שירותים לירון במכרז הנוכחי (ת/35, עמ' 21, ש' 407-404). בגרסה מרחיקה זו יש כדי לתמוך במסקנות המפלילות אותן הסקתי מן הראיות הישירות הקיימות נגד פרץ.
אשוב ואפנה, במקום זה, לשיחתם של ירון ופרץ מ-15.7.2010 (ת/300, שיחה 7727/141, עמ' 631), במהלכה דיווח ירון לפרץ כי המידע שקיבל "מהבכירים ביותר" מעלה שגדליה "לא עשה להם תרגיל", היינו לא הגיש מתחת לאפם הצעה תחרותית. פרץ ניסה להציע בבית
--- סוף עמוד 193 ---
המשפט הסבר אחר לשיחה וטען כי הבין מירון שגדליה לא ניסה "ללכלך" עליהם בחברת החשמל (עמ' 3108), בעוד שבחקירה ברשות טען כי כלל אינו יודע במי המדובר (ת/53). חששם המשותף של השניים מ"תרגיל" וניסיונו של פרץ להרחיק עצמו מגדליה מלמד כי פרץ היה מודע היטב לעומד מאחורי ההסכם עמו.