בהמשך סיכומיו טען עו"ד ליבאי, כי מקום שהמאשימה לא ביקשה מפורשות להתבסס על חריג מן החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה (בענייננו רלוונטיים סעיפים 9 ו-10א לפקודת הראיות), הרי שגם אם הדובר באותה שיחה מואזנת נחקר עליה בבית המשפט, לא תוכל השיחה להיות קבילה כנגד נאשם שלא היה צד לה, ככל שהדובר הכחיש את האמור בה.
--- סוף עמוד 201 ---
הכוונה, למעשה, לשיחה אחת ויחידה, הלא היא השיחה בין ארז לבין זוהר מ-1.7.2010 (שיחה 1773/139, עמ' 382), במהלכה נשמע ארז כשהוא מדווח לזוהר על התרעומת שהשמיע אסא באוזניו על כך שהוא צריך לשלם לגדליה ועל תגובתו לאסא ולפיה גדליה יכול להתמודד, ואם אסא רוצה "לקחת" את המכרז במחיר טוב עליו לשלם לו. ארז, כזכור, הסביר את דבריו לזוהר כהתרברבות, והכחיש את דבר קיומה של השיחה בינו לבין אסא, עליה סיפר לזוהר. כפי שראינו לעיל, הן ארז והן אסא נחקרו על השיחה, השיבו מה שהשיבו, והסקתי מה שהסקתי. בנסיבות אלה, איני רואה מדוע לא תוכל השיחה האמורה לשמש ראיה נגד אסא, גם לגופם של דברים, שכן, כפי שהובהר לעיל, היא עונה על הכללים המכשירים זאת על אף היותה עדות שמיעה. הצהרה של התביעה כי בדעתה לעשות שימוש בשיחה זו – ככל שניתן לעשות זאת – אינה נחוצה (ראו ע"פ 803/80 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(2) 523 (1981)).
210. ולבסוף נטען, כי חל שינוי חזית בגישתה של המאשימה ביחס לאסא במובן זה שבסיכומיה היא מייחסת לו מודעות גם להסדרים שנערכו עם זוהר ועם ברזילאי, בעוד שבכתב האישום לא טענה על כך דבר. לנוכח קביעותיי ביחס למעורבותו העמוקה והמודעת של אסא בהסדר הכובל שערך ירון עם גדליה ועם גיל, כל מה שאומר כאן הוא למעלה מן הצורך. עיון בכתב האישום מעלה, כי נטען בו מפורשות שירון וירון בלווא בע"מ; אסא קופר, פרץ קופר וורד בר בע"מ, ארז מיארה ומוקה גיזום, רמי ברזילאי ומנהרת אשקלון וכן גיל מיארה, זוהר כץ וראז חקלאות היו צדדים להסדר כובל (סעיף 72 לכתב האישום). היינו, אסא ידע, על פי תיאור זה, כי מיוחסת לו מעורבות בהסדר כובל שאלה הצדדים לו. אכן, בהמשך, מפרטת המאשימה את המגעים שנעשו, בידיעתו של אסא, לשם גיבוש ההסכמים עם גדליה. מגעים אלה הבשילו את ההסכמים שנכרתו בין ורד בר לבין גדליה וגיל. בהמשך מפורטים המגעים שנעשו בין ירון לבין זוהר כץ ובין ירון לבין ברזילאי. המדובר בחלק מן ההסדר הכולל שפורט בסעיף 72. מושכלות יסוד הן שכתב האישום אינו אמור לפרט את כל מסכת הראיות, וככל שלא היה ברור בנקודה זו, ניתן היה לבקש פרוט והבהרות במסגרת הטענות המקדמיות. נראה כי מצב הדברים היה ברור, שכן במהלך המשפט, כפי שגם מסכים עו"ד ליבאי בסיכומיו (עמ' 4496), נחקרו – גם על ידו – כל העדים הרלוונטיים על הראיות הקשורות לתיאומים עם זוהר ועם ברזילאי. איני רואה, אפוא, כיצד חל שינוי חזית ובמה נפגעה הזדמנותו של אסא להתגונן. יודגש בהקשר זה, כי העובדה שהמאשימה מייחסת פה לכלל המעורבים בפרשה הסדר כובל אחד, על כל המשתמע מכך, עומדת בניגוד בולט לסעיפי אישום אחרים, המפרטים הסדרים נפרדים, בין צדדים שונים, במסגרת אותו אישום (מכרזי רעננה ופתח תקווה).