לשאלה כמה כסף קיבל גדליה מירון השיב ארז בחקירתו (ת/68) כי אינו יודע בוודאות, אולם שמע שהמדובר בסביבות 400,000 ₪ וכי התשלום גם מותנה בעבודה (ש' 76-73). או אז
--- סוף עמוד 205 ---
הושמעה לו הקלטת פגישת הג'קוזי, במהלכה נשמע כשהוא מדווח לירון שהצליח "להוריד" את גדליה "ל-400 לכל שנה". ארז התבקש להסביר דברים אלה והשיב "לא יודע" (ש' 80-77). בהמשך אותה הודעה הכחיש שאסף את המעטפות של מכרז ירושלים וטען כי אין לו מושג אם בכלל נאספו מעטפות (ש' 116-113).
למעשה, בת/69, הודה, בין השיטין, כי מכרז ירושלים 2010 תואם. כך, למשל, בהתייחס לשיחה שלו עם זוהר (ת/300, שיחה 4007/143) במהלכה דיווח לזוהר כי ברזילאי החליט שלא ייתן גיבוי אבל גם לא יפריע (קרי: לא יתחרה), אמר ארז לחוקר: "שהוא לא נותן גיבוי אבל לא מפריע, משהו כזה, למרות שזרקתי לו שהוא יכול לקחת את המכרז" (ש' 182-178), דברים המעידים באופן ברור על הבנתו שיש הסכם לאי תחרות בין ירון לבין ברזילאי (שהפך בסופו של דבר להסכמה להגשת הצעת גיבוי מטעמו, כפי שראינו ועוד אעמוד על כך בעת שאתייחס לעדותו). מיד בהמשך לדברים אלה אישר ארז לחוקר שגדליה רצה לראות את המעטפות של כולם, עובדה שגם היא מלמדת על מודעות לתיאום המכרז. אמנם, ארז סייג את דבריו וטען, כי את המעטפה של מנהרת אשקלון גדליה לא ראה, משום שהמעטפה הייתה סגורה והוא (ארז) קיבל הנחיה מברזילאי שאף אחד לא ייגע במעטפה ולכן הוא "כמעט בטוח" שגדליה לא ראה אותה (ש' 199-185). טענה זו, יש להזכיר, אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שנסקרו בנוגע לפגישה בבית זית. כך גם, למרות שהכחיש כי הוא היה זה שריכז את תיאום המכרז, הודה שהיה מי שעשה זאת, קרי אותו אדם "שהמכרז היה שלו", בין השאר ירון וגדליה (ת/69, ש' 216-211). זאת ועוד, ארז הוסיף כי במפגש בית זית "הייתה סגירה בין הקבלנים" (ש' 239). ושוב לפנינו הודאה במודעות לכך, בזמן אמת, שהמכרז תואם, תוך ניסיון להמעיט את חלקו. ודאי שבנסיבות אלה לא ניתן לקבל את הטענה לפיה ארז סבר ששיתוף הפעולה בין ירון לבין גדליה חוקי.
לא למותר להוסיף, כי בהודעה ת/72, שנגבתה מעט למעלה מחודש לאחר ת/69, טען ארז כי אינו זוכר את שסיפר לחוקר בהודעה המוקדמת יותר בכל הנוגע לפגישה בבית זית. תשובותיו בסוגיה זו היו, ככלל, שאינו זוכר (ש' 790-778). בהמשך ההודעה, התבקש להבהיר את התיעוד ביומנו (ת/404) בתאריך הפגישה בבית זית (8.7.2010) ולפיו "הגשתי את המכרז בירושלים עבור ירון". טענתו הייתה כי זו כנראה טעות סופר וכי ירון לא הגיש כלל הצעה למכרז (ש' 813-810). בבית המשפט טען, כי הכוונה היא שההצעה למכרז הוגשה עבור ברזילאי, והוסיף כי לו מדובר היה בהצעת גיבוי לטובת ורד בר, היה כותב שהגיש עבור ורד בר (עמ' 3634). הסבר זה אינו מעורר אמון כלל ועיקר. מערכת הראיות שהוצגה לעיל מלמדת, כי התנהלותו של ארז בכל הנוגע לתיאום המכרז הייתה מול ירון. זאת ועוד, לפי קביעתי, לכל היה ברור שמכרזי ירושלים הם "של ירון", וכי על אף שלא יכול היה לגשת למכרז הנדון בעצמו, בשל מצוקתו הכלכלית, האינטרס בזכייתה של ורד בר היה של ירון, לא