--- סוף עמוד 212 ---
על מנת לסייע לו במצבו הכלכלי הקשה, עובדה שלא הייתה בבחינת סוד (עמ' 3730). לטענתו, גרסתו – הן במהלך החקירה והן בבית המשפט – נתמכת בהאזנות סתר המלמדות על תום ליבו; בעדויות של גדליה ושל זוהר לפיהן לא היה להם קשר עמו ביחס למכרז הנדון; בעדותו של ירון לפיה מנהרת אשקלון ורמי ברזילאי לא היו חלק מן ההסדר שעשה עם גדליה (עמ' 2809); ובעדותו של ארז לפיה הוא לא ידע על המהות האמתית של הפגישות והשיחות עובר להגשת ההצעות למכרז (עמ' 3531).
עוד טען, כי לא היה לו כל אינטרס במתן גיבוי לירון בירושלים. בהקשר זה עמד עו"ד ממון בסיכומיו על כך שטענת המאשימה, ולפיה האינטרס של ברזילאי היה "שקט" בתל-אביב, אינה מתיישבת עם העובדה שמכרז תל אביב נערך זמן קצר קודם למכרז הנדון ואילו המכרז הבא צפוי היה לצאת רק בעוד חודשים רבים. בנוסף, ירון עצמו העיד כי אין לו עניין במכרזים אורבניים כך שלא היה חשש שייגש למכרז תל-אביב, מכרז שמעולם לא ניגש אליו קודם לכן. עובדה נוספת עליה עמד עו"ד ממון היא שברזילאי לא קיבל מירון כל תמורה עבור הגשת הצעת הגיבוי, בעוד שזוהר קיבל ממנו 10,000 ₪. ללמדך שרק הצעתו של זוהר, אם בכלל, הייתה הצעת גיבוי. יתרה מכך, גדליה אמור היה לזכות בסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה תמורת אי התחרות, מה שאין כן לגבי רמי ברזילאי, עובדה נוספת התומכת בגרסתו לפיה הצעתו הייתה הצעה אמתית.
נפנה עתה לבחינת הראיות ולהערכת גרסתו של רמי ברזילאי על יסודן.
222. עמדנו לעיל על כך שבמהלך הפגישה בבית זית עסקו ארז וירון במילוי הצעתה של מנהרת אשקלון למכרז (ת/360); כי ההצעה מולאה בכתב ידו של ארז; כי המחירים המפורטים בה זהים לאלה שפורטו על גבי ת/481, המסמך שנתפס ביום פתיחת החקירה הגלויה במכוניתו של אסא; וכי מהשיחה המכונה "שיחת המירס" עולה כי בעת שהתנהלה, המעטפה של מנהרת אשקלון לא הייתה בידי ארז (שנרשם בסיור הקבלנים כנציגה של מנהרת אשקלון). מאחר שברזילאי לא היה בפגישה בבית זית, נעלה מכל ספק כי המעטפה הגיעה בדרך אחרת – שאינה יכולה להיות לגיטימית. כפי שנראה להלן, הראיות מצביעות על כך שהמעטפה הגיעה לפגישה בידיו של ירון.
כאמור, בחקירתו ברשות הודה ירון כי הגיע לסיכום עם ברזילאי ולפיו תגיש מנהרת אשקלון הצעת גיבוי במכרז הנדון. אלה דבריו:
"גדי: ... מי החזיק את המעטפה של רמי ברזילאי
--- סוף עמוד 213 ---
ירון: מי הגיש אותה?