אשר למכרזי 2015-2014, גדליה עתר לבית המשפט כנגד זכייתו של ירון באחד מהם, ובית המשפט (כב' הנשיא ד' חשין) קבע בפסק דינו (נ/1(28)) קביעות חמורות כנגד התנהלותו, מהן עולה כי גדליה זייף מסמכים ומתעורר חשד כי הגיש הצעה תרמיתית. כך היה בעתירה נוספת שהגיש גדליה בקשר למכרז אחר שפורסם במסגרת זו (נ/1(86)), שגם במסגרתה קבע בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) כי התקיים שיתוף פעולה אסור בין החברה הזוכה, שבבעלות בנו של גדליה, לבין גדליה עצמו.
--- סוף עמוד 29 ---
41. מעדותו של ארביב עולה, כי בכל הנוגע לממצאי השימוע במכרזים מ-2011 הרי שאלה הועברו לעיונה של הרשות והוחלט כי אין מקום לפתיחה בחקירה מטעמה בעניין זה. ובכל הנוגע לתלונה שהוגשה לרשות בעניין מכרזי 2015-2014 הצהיר ב"כ המאשימה כי הרשות החליטה שאין מקום לפתיחה בחקירה מטעמה. המתלוננת הגישה ערר על החלטה זו, שבעת ההצהרה היה תלוי ועומד (עמ' 3708).
42. בהחלטתי מ-18.3.2014 בנוגע לטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים, קבעתי כי על פניו החשדות המיוחסים לגדליה בגדרי המכרזים מ-2011 אינם מעוררים חשדות לעבירות לפי חוק הגבלים עסקיים, כי אם חשדות לעבירות שבסמכות המשטרה. עמדת הרשות נומקה בפירוט בתשובתה לטענות המקדמיות. עררם של המתלוננים בפרשה זו, הלא הם נאשמים 2-1, נדחה על ידי הגורם המוסמך בפרקליטות המדינה (ראו תשובת המאשימה לטענות המקדמיות מ-9.3.2014, סעיפים 65-59). התלונה בעניין הועברה למשטרה ולא הובא לפניי מידע באשר לגורלה. איני רואה לנכון לחזור על עניין זה פעם נוספת, והקורא מופנה להחלטתי האמורה.
הוא הדבר ביחס למכרזים המאוחרים יותר. מדברי ב"כ המאשימה, הנאמנים עליי, החומר שהובא לעיונה בעניין זה נבדק לגופו והוחלט שאינו מקים תשתית לפתיחה בחקירה. לא הוכח לפניי ההיפך. בהקשר זה יש להדגיש, כי "רשות מינהלית המבקשת לאכוף את החוק נהנית, כמו כל רשות מינהלית, מחזקת החוקיות. מי שמעלה נגד הרשות טענה של אכיפה בררנית, ולכן הוא מבקש לפסול את ההחלטה, עליו הנטל להפריך חזקה זו" (בג"צ 6396/96 זקין נ' עיריית באר שבע, פ"ד נג(3) 289, 307 (1999)). כמפורט לעיל, לא מצאתי כי הנאשמים עמדו בנטל להפריך את חזקת התקינות. ההחלטה שלא להעמיד את גדליה לדין בעבירות שבסמכות הרשות היא החלטה המבוססת על בחינה עניינית ולגופה.
--- סוף עמוד 30 ---
הערת סיכום
43. אמרתי את אשר אמרתי על הזהירות המתחייבת בבחינת עדותו של גדליה. עם זאת, הערת סיכום זו תשמש הערה מקדימה לבאות. באישומים אשר במסגרתם הופעל גדליה כסוכן מטעם הרשות, הלא הם האישומים הראשון והחמישי (מכרז ירושלים 2010 וחמשת מכרזי הדרום), ניתן יהיה להתרשם כי מערכת הראיות נשענת באופן מובהק על מסמכים, הקלטות ועל האזנות סתר מזמן אמת, וכי הנאשמים להם מיוחסים אישומים אלה הפלילו עצמם במו פיהם. עדותו של גדליה משמשת חוט מקשר בין כלל הראיות, אולם לא למעלה מכך. גם אירועי האישום השישי (חמשת מכרזי הצפון) התרחשו לאחר תחילת הפעלתו של גדליה על ידי הרשות, אולם מעורבותו בהם שולית ועיקר הראיות בא ממקורות אחרים. באישומים השני והשלישי (מכרזי ירושלים 2007 ו-2004), המיוחסים אך לירון בלווא ולחברה שבבעלותו, הודה ירון בחקירתו ברשות. מהודאה זו התנער במהלך המשפט ועל משקלה הראייתי אעמוד בבוא העת. מכל מקום, כבר כאן יש להעיר כי עדותו של גדליה ביחס לשני אישומים אלה מגובה בהודאתו של ירון. גדליה לא היה מעורב כלל באישום השמיני (מכרז פתח תקווה 2010) וממילא אין עדותו נצרכת לעניין. נותרו האישומים הרביעי והשביעי (מכרזי רעננה ותל-אביב 2009, בהתאמה). כפי שנראה להלן, עובדות האישום הרביעי מתבססות במידה לא מבוטלת על עדותו של גדליה וזו תבחן על פי אמות המידה המתחייבות. עם זאת, כפי שנראה בפירוט, לעדותו תמיכה ראייתית רבה. עובדות האישום השביעי מבוססות על ראיות רבות אחרות, ועדותו של גדליה רחוקה מלהיות העיקרית שבהן.