--- סוף עמוד 274 ---
שעניינו מכרז 2004, הרי שגם בו הייתה תחרות אמתית ולא הוצג לוועדת המכרזים מצג כוזב, באשר הצעתה של ירון בלווא בע"מ הוגשה כדין.
עוד יש לציין, כי בכל הנוגע לאישום השלישי, מכרז 2004, נטענה טענת התיישנות ככל שבית המשפט ייקבע כי העבירות המיוחסות בו לנאשמים לא נעברו בנסיבות מחמירות.
5. כפי שניווכח לדעת, ירון הודה בחקירותיו כי תיאם עם גדליה הן את מכרז 2004 והן את מכרז 2007. מהודאה זו חזר בו במהלך עדותו בבית המשפט, ונטענו על ידו טענות הנוגעות להתנהלות פסולה מצד החוקרים שהביאוהו להודות במה שלא עשה. בטענות אלה דנתי במסגרת האישום הראשון, שעניינו מכרז ירושלים 2010, ומסקנתי הייתה כי אין להן יסוד. לא אשוב, אפוא, על הדיון בסוגיה זו. גרסתו החדשה של ירון, שהושמעה לראשונה בבית המשפט, היא בבחינת עדות כבושה שלא ניתן לה הסבר, על כל המשתמע מכך. וכפי שכבר קבעתי, יש ליתן משקל מלא להודאתו של ירון בהיותו צד להסדר כובל עם גדליה, הן במכרז 2004 והן במכרז 2007. להלן נראה, כי קיימות ראיות למכביר המחזקות הודאה זו בעוצמה של ראיות סיוע, אם לא ראיות עצמאיות, שדי בהן, כשלעצמן, כדי לבסס הרשעה בשני האישומים הללו.
רקע
6. מערכת היחסים בין ירון לבין גדליה לא החלה עם פרסומו של מכרז ירושלים 2004, כי אם שנים קודם לכן.
היה זה ירון שהוזמן על ידי חברת החשמל לסייע בעבודות שהתחייבו כתוצאה מנזקי מזג האוויר הקשה בחורף 1992-1991. ירון הועסק אותה שעה כקבלן גיזום על ידי הקרן הקיימת לישראל, והפנייה אליו מחברת החשמל נעשתה לאור יכולות הביצוע שלו. על כך אין חולק.
בעקבות האירועים הללו, החליטה חברת החשמל לפרסם מכרז לצורך עבודות גיזום וכריתת עצים, ונעזרה לשם כך במר מאיר כהן, שהיה בשעתו אחד ממנהליה הבכירים של הקרן הקיימת לישראל. כהן העיד, כי המכרז שתוכנן על ידו עבור חברת החשמל היה מכרז "נאיבי", כלשונו, שכן לא נדרשו בו תנאים שעניינם היתכנות כלכלית. כל שנדרש הוא שיהיו
--- סוף עמוד 275 ---
בידי המציע הכלים המתאימים והצוות המתאים (עמ' 3046). היחידים שהיו להם כלים אלה הם ירון ובועז נבו (עמ' 3047).
גדליה טען בעדותו, כי גם לו היה הציוד הנדרש והניסיון לצורך עמידה בתנאי המכרז כבר ב-1992, כי הוא היה "אחד הקבלנים המובילים בקרן הקיימת, קבלן גדול. קיבלתי עבודה וסיימתי אותה הרבה יותר מהר מירון בלווא" (עמ' 230-228). עוד טען, כי הגיש הצעה למכרז האמור וכי "זכה במכרז" (קרי – הצעתו הייתה הזולה ביותר), אולם זומן למשרדי חברת החשמל וסולק בבושת פנים והכל משום שירון העסיק בנים של שניים מעובדיה הבכירים (עמ' 98).