המסמך הראשון לפי סדר ההתהוות הוא נ/1(8), הנושא תאריך 11.1.2007. זו לשונו:
"הריני לאשר קבלת תשלום ע"ח שנה שלישית לפי הסכם (בנוגע לחברת חשמל) בסך 150,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת מתוך סך של 500,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור עבודה בשנת 2006-2007 בחברת חשמל מחוז ירושלים.
כמו כן בנוסף לסכום זה מגיע לגדליה נוריאל סך של 87 ימי עבודה וסך הכל 121,800 (לפי 1400 ₪ ליום) בתוספת מע"מ
...".
--- סוף עמוד 296 ---
המסמך נ/1(5) אינו נושא תאריך, אולם נראה כי אין חולק שהוא נוצר בתווך שבין המסמך לעיל לבין ת/584, שתאריכו 5.8.2007. כך נכתב בו:
"הריני לאשר קבלת תשלום נוסף ע"ס 150,000 ₪ בתוספת מע"מ בנוסף לתשלום שקיבלתי ב-11.1.2007 וזאת עבור עבודה בחברת החשמל מחוז ירושלים.
ביחד עם תשלום זה קיבלתי סך של 300,000 ₪ המגיעים לי, וכן 121,800 המגיעים לי בגין ימי עבודה.
סה"כ נותרו לתשלום 321,800 בתוספת מע"מ. הסכום הנ"ל משולם לי בשיקים מס' ..." (ההדגשות אינן במקור).
ואילו על גבי ת/584, שתוכנו זהה ל-נ/1(5), הוספה הערה בכתב יד ולפיה: "סה"כ נותר לתשלום 271,800 בתוספת מע"מ".
ולבסוף, "הסכם הפרידה" בין גדליה לבין ירון, ת/331, מ-4.2.2008 קובע, כי "לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים ... תשלם ירון בלווא בע"מ לגדליה נוריאל סך של 321,875 ₪".
יוער, כי הגם שלכאורה על פי לשונו של נ/1(5) קיבל גדליה לידיו, במועד החתימה עליו, גם את הסכום של 121,800 ₪ המגיע לו בגין ימי עבודה, המסקנה המתבקשת היא שלא כך היה. שהרי במסמך עצמו כתוב שנותרו לתשלום 321,800 ₪, ומכאן שטרם קיבל לידיו סכום זה, שירון נותר חייב לו כמו גם עוד 200,000 ₪ מכוחו של סעיף 5א להסכם (וביחד 321,800 ₪ ש"נותרו לתשלום"). עוד יושם אל לב, כי המסמך האמור מבחין בבירור, כפי שהדגשתי, בין סכום של 300,000 ₪ "המגיע" לגדליה, כך סתם, לבין הסכום של 121,800 ₪, המגיע לו "בגין ימי עבודה". האבחנה בין שני הסכומים ברורה, ואינה משתמעת לשתי פנים.
37. מן המקובץ עולה, כי ההתחשבנות בין השניים משקפת את התשלום השנתי בסך 500,000 ₪, המגיע לגדליה על פי סעיף 5א להסכם, ואילו הסכום של 121,800 ₪ מתייחס, בנפרד, ובמפגיע, ל-87 ימי עבודה לפי 1,400 ₪ ומע"מ ליום, וזאת מכוח סעיף 5ב להסכם. הנה כי כן, ובדיוק כפי שהוסכם ביניהם בסעיף 5ב, התחייב ירון לספק לגדליה, לפי דרישתו, מאה ימי עבודה בתעריף האמור. גדליה העיד שאכן כך היה, אם כי כמות ימי העבודה שסופקה לו הייתה פחותה ממאה בכל אחת משנות ההסכם (עמ' 106-105; עמ' 307). לטענתו זו של גדליה אישור מפורש במסמך נ/1(8), המתייחס ל-87 ימי עבודה בשנת 2007.