43. עניין אחרון בו יש לעסוק במסגרת הדיון במכרז 2004, הוא שאלת עמידתו של גדליה בתנאי הסף. גם ביחס למכרז זה טען גדליה כי עמד בהם. איני סבורה כי ניתן לקבוע זאת כממצא שהוכח מעבר לספק סביר, באשר על עדותו של גדליה, כשאינה מסתייעת בראיות נוספות, אתקשה לסמוך. יתרה מזאת, בזמן אמת, במהלך פגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד גוטגליק ב-4.7.2010, אמר גדליה לירון "אל תגיד שאני לא עומד בתנאי הסף. אני עומד. אני כבר שלוש שנים עומד בהם" (ת/351א, עמ' 14). המאשימה מבקשת אמנם להצביע על כך שהדברים נאמרו בקשר לדרישות הציוד שבמכרז, כשאין חולק כי מנהג רווח בין קבלני הגיזום היה להשלים ציוד האחד מהשני לשם עמידה בתנאי הסף. מכאן טענתה, כי יש לפרש את אמרתו של גדליה כמוסבת על כך שכבר לפני שלוש שנים (היינו לקראת מכרז 2007) דאג להצטייד בציוד הנדרש, וכי אין להסיק מדברים אלה שלא יכול היה לעשות כן לו ניגש למכרז ב-2004. יתכן שכך הוא, אולם "יתכן" אינה רמת הוכחה מספקת במשפט פלילי. נקודת המוצא הינה, אפוא, שגדליה, בעצמו, לא יכול היה לעמוד בתנאי הסף במכרזים שקדמו לזה של 2007, כפי שהעיד על עצמו בדברים שזו פרשנותם הטבעית.
אלא שגדליה היווה סיכון תחרותי מבחינתו של ירון, גם אם לא יכול היה להגיש לבד הצעה. הוא יכול היה לרתום למכרז קבלנים אחרים ולהגיש עמם הצעה משותפת, או להתחרות באמצעות אחרים. וכמו במכרזים הקודמים, גם הפעם נועד ההסכם למנוע זאת. הערתי כבר, כי השאלה אינה האם, בפועל, גדליה התכוון להתחרות באמצעות אחרים או ביחד עם אחרים. בזמן אמת, ירון חשש מפני האפשרות הזו והיה מוכן לשלם כסף רב על מנת למנוע אותה. הדברים עולים מפשוטו של ההסכם שנחתם בין גדליה לבין ירון (ת/329), בגדרו נדרש גדליה להתחייב שלא יתחרה במכרז בין בהגשת הצעה מטעמו ובין בהתקשרות עם אחרים היכולים להתמודד בו. לא למדתי על שום מה טרח ירון לכלול תנאי כזה בהסכם, שלכאורה כל תכליתו להעסיק את גדליה כקבלן משנה, אלא אם ביקש למנוע כל תחרות אפשרית מצדו. אביא כאן את חילופי הדברים בין ירון לבין החוקר במהלך גביית הודעתו ת/19, בה התייחס להסכם הנדון:
"ש': אוקיי, אז בוא נדבר על מכרז 2004 ... אז במכרז 2004 כבר היה את התהליך הזה, כבר אתה יודע שאתה בעצם משלם לו.
--- סוף עמוד 303 ---
ת': אז הוא קרא לו בעצם, שהוא בעצם כמו שותף שלי במכרז והוא לא באמת מבצע עבודה אלא מקבל את הרווח היחסי.