...
לא עשה כלום ובעצם קיבל את הרווח שהיה אמור להיות לו מעבודה אם הוא היה מבצע אותה...
ש': אבל בתמורה, בתמורה לשותפות הזאת גדליה לא התחרה בך?
ת': זה, זה חלק מהעניין. בעצם זה ההסכם של קבלנות משנה, כל פעם הייתי עושה איתו הסכם של קבלנות משנה אבל בפועל הוא לא היה עובד.
ש': ...גדליה גם אז כל הזמן היה אומר לך שהוא בעצם יכול להתחרות בירושלים.
ת': זה לא היה השיקול שלי.
ש': הוא היה אומר את זה אבל?
ת': לא, אני. הוא היה אומר שהוא יכול להתחרות בירושלים אבל זה לא היה השיקול שלי" (עמ' 25, וראו גם ת/20, עמ' 5)
ובהמשך (עמ' 27) טען ירון ש"פחדתי מהבן אדם הזה... פחדתי ממנו מהרבה מובנים. כל הזמן השמיע איומים, כל הזמן אמר שהקליט כל מיני דברים. שגם אתה כבר לא יודע מה, אם עשית או לא עשית, זאת אומרת זה סחיטה נטו ... אי אפשר לקרוא לזה בשם אחר".
44. אצא מנקודת הנחה שגדליה – כפי שהצטייר במהלך המשפט – אכן היווה "מטרד" לא מבוטל עבור חבריו הקבלנים, בשל מנהגו להגיש תלונות, להציק ואולי אף לאיים. אפנה, בהקשר זה, לדברי כב' השופט ע' שחם, בת"פ 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון אנגל (9.7.2015), לפיהם "גם אם במישור המניע הפנימי היה טעם נסתר כזה או אחר להסכמה, אין בכך כדי לשנות. תוכנה של ההתקשרות נגזר מן ההעדה החיצונית של המציע והניצע על גמירת דעתם להתקשר בה..." (שם, פסקה 466).
ואכן, גם אם ליווה את התנהלותו של ירון מניע פנימי של הורדת "הלחץ" מצדו של גדליה, אין בכך כדי להשליך על המסקנה החד משמעית המצטיירת ממכלול הראיות, ולפיה ההסכמים עם גדליה היו הסכמים למניעת תחרות. ראינו כי פעם אחר פעם טרח ירון לגבש הסכם בכתב עם גדליה ולכלול בו התחייבות מפורשת מצדו שלא יתחרה בו, בין בעצמו בין באמצעות אחרים. לו בסחיטה עסקינן, על מה ולמה נערכו ההסכמים הללו, ולשם מה כללו תנאי מפורש בדבר התחייבותו של גדליה להימנע מתחרות? די היה בתשלום הסכום הנדרש, מבלי להוסיף לכך הסכם בכתב הכרוך בעלות של שירותים משפטיים, והמנוסח כפי שהוא מנוסח. הדברים יפים הן למכרז 2004 והן למכרז 2007. זאת ועוד. איני מוצאת בסיס לטענה
--- סוף עמוד 304 ---
לפיה במערכת היחסים בין ירון לבין גדליה בזמן אמת, עד ל"פיצוץ" שארע ב-2007, היה אלמנט של פחד או של סחיטה. ראינו כבר שירון, כמשיח לפי תומו (ככל שאפשר להתבטא כך בהקשר הנדון), מתאר את יחסיו עם גדליה עד למשבר האמור כ"שותפות". האופן – הבלתי עקבי, יש לומר – בו ביקש ירון, בעת חקירתו, כמו גם במהלך המשפט, להציג את מערכת יחסיו עם גדליה, נועד למזער את חומרתו של המעשה הפלילי ואינו משקף את הדברים כהווייתם.