הוא הדבר גם ביחס לכבילה לפי סעיף 2(ב)(4) לחוק ההגבלים העסקיים. פשיטה שצד, המתחייב שלא להתמודד במכרז, מגביל עצמו במובן זה שכמות "הנכסים או השירותים" שבעסקו תקטן (ראו עניין טגר לעיל; ת"פ (י-ם) 22847-12-10 מדינת ישראל נ' בובליל (12.1.2014)) (להלן: עניין בובליל).
49. ועוד אין בידי לקבל את טענת ההגנה, לפיה המדובר בהסדר אנכי ולא בהסדר אופקי, משום שהמדובר בהסדר בין קבלן לבין קבלן משנה שאינו עומד בתנאי הסף. עמדתי לעיל על כך שההסכם בין גדליה לבין ירון כלל התחייבות של גדליה להימנע, בין היתר, מלהתמודד באמצעות חבירה לאחרים (סעיף 3ב להסכם ת/329). משכך, המדובר בקבלן שיכול היה להוות איום תחרותי על ירון וממילא אין המדובר בהסכם בין קבלן לבין קבלן משנה. שנית, טענה מסוג זה נדחתה על ידי בית המשפט העליון בעניין אריאל רמזורים, שמצא כי גם בהנחה שאחד הצדדים להסדר לא יכול היה להתמודד במכרז, הרי שקניית "ודאות" למשתתף במכרז בזכייתו, על דרך של התחייבות להימנע מנקיטת הליכים משפטיים שיסכלו את תוצאת המכרז ויביאו לביטולו, עשויה להוות אף היא פגיעה בתחרות (שם, סעיף 19).
50. עו"ד גלעדי הפנה, בנוסף, לפסק הדין בעניין וול, ממנו מבקש הוא ללמוד שהסדר לתיאום מכרזים אינו בגדר חלוקת שוק. איני מוצאת כי הנדון דומה לראיה. אסביר. למיטב הבנתי, בית המשפט העליון לא שלל את האפשרות שהסדר לתיאום מכרזים, ככזה, עשוי לבוא בגדרו של סעיף 2(ב)(3). אלא שחלוקת השוק צריכה להתייחס, על פי לשונו של הסעיף, לחלוקה "לפי מקום העיסוק". בעניין וול לא כך נעשתה החלוקה. ואילו בענייננו, החלוקה עניינה בפירוש חלוקת שוק לפי מקום העיסוק וכך בדיוק היה בעניין אריאל רמזורים. רוצה לומר, העובדה שחלוקת השוק לפי מקום העיסוק נעשתה במסגרת תיאום מכרז אינה מוציאה את ההסדר מכלל החזקה הקבועה בסעיף 2(ב)(3). ההסדר יוצא מכלל החזקה הקבועה בו, אם חלוקת השוק אינה לפי מקום העיסוק, בין במסגרת של תיאום מכרז בין אם לאו.
--- סוף עמוד 307 ---
51. מסקנתי היא כי המאשימה עמדה בנטל להוכיח כי ירון, כמו גם ירון בלווא בע"מ, היו צד להסדר כובל.
52. סוגיה נוספת הטעונה הכרעה היא האם המדובר בהסדר כובל בנסיבות מחמירות. בהקשר זה עומדת המאשימה על כך שהמדובר במכרז ציבורי, על השיטתיות בביצוע העבירות מצדו של ירון (היינו מעורבותו בתיאום מכרזי ירושלים 2007 ו-2010 כמו גם חמשת מכרזי הדרום), על ההיקף הכספי של המכרז, כשאין חולק שירון זכה במכרז במחיר שנתי של 2,450,000 ₪ עם אפשרות הארכה לשלוש שנים (כפי שאכן היה), על גודל הנזק ועל גודל טובת ההנאה, הנגזרים מההיקף הכספי של המכרז.