26. מסקנתי, אפוא, כי יש להעדיף את אמרותיו המפלילות של גיל בחקירה על פני גרסאותיו המוקדמות ועל פני עדותו בבית המשפט. הודעתו נ/16(23) כוללת פרטים ברורים באשר לתוכן הפגישה, לזהות המשתתפים בה, ומוסרהּ מעיד על עצמו, בדבריו, כי היה ער עד מאוד לנעשה במהלכה, לטיב ההסכמה המושגת, לאינטרסים של הנוכחים, להבדל בין ההסדר נשוא מכרז רעננה לבין ההסדר בירושלים, ולמניע של העלאת מחיר המכרז. הדברים מתיישבים היטב עם עדותו של גדליה. אכן, גדליה לא מנה, בעדותו, את שאול זכרי בין המשתתפים, וסתר עצמו בשאלה אם עופר לוי נכח או לא נכח בפגישה, אולם איני מוצאת כי יש בכך משום כרסום של ממש במהימנות עדותו, כשהיא נתמכת באופן כה ברור בגרסתו המפלילה של גיל מיארה. מהודעתו של גיל עולה עוד, כי גדליה לא שיקר כשטען – לאחר שהתבררה הסתירה בשאלת נוכחותו של עופר לוי – שהייתה יותר מפגישה אחת (נ/16(23א) עמ' 94). מדבריו של גיל עולה בברור כי אחת מן הפגישות, לפחות, התקיימה קודם למועד הגשת ההצעות. שאם לא כן, אין משמעות לאמרתו בנוגע ל"ויתור" על המעטפה, להסבר בדבר ההבדלים בין מכרז רעננה למכרז ירושלים, לעמידה על האינטרסים של המשתתפים השונים בפגישה, ולסיכום ש"השביל ייקחו את האזור".
27. גרסתו המפלילה של גיל מהווה, אפוא, סיוע כבד משקל לעדותו של גדליה, הן באשר לתוכן הפגישה, הן באשר לעיתויה והן באשר לזהות הנוכחים בה. למעשה, ניתן לראות בה ראיה העומדת בזכות עצמה, הטעונה חיזוק לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. החיזוק האחד מצוי בעדותו של גדליה ובראיות הנוספות שיפורטו להלן.
(2) יומנו של ארז
--- סוף עמוד 331 ---
28. סיוע משמעותי נוסף לעדותו של גדליה ולהודעותיו המפלילות של גיל באשר לתוכן הפגישה או הפגישות במשרדי השביל הירוק יימצא לנו ביומנו של ארז, ת/418. המובאות הבאות רלוונטיות לענייננו:
20.5.2009: "היה סיור קבלנים בחח"י עבור אזור רעננה";
25.5.2009: "בערב נסענו לניצנים להצעת מחיר אני ורונן ברשות שמורות הטבע, אחר כך נסענו ליבנה לשביל הירוק נפגשנו עם הראל ורמי מנהרת";
26.5.2009: "אני וגיל נפגשנו אצל הראל מהשביל הירוק משם נסענו לפרדס חנה לאסוף מעטפות בערב אני ורונן נפגשנו בחתונה של ... בסוף החתונה נסענו לצומת התשבי לאסוף מעטפה מזכרי";
27.5.2009: "אני וגיל נפגשנו אצל הראל ביבנה ומשם נסענו להגיש את המכרז של רעננה";
19.7.2009: "בערב נפגשנו עם הראל מהשביל הירוק וסיכמנו על אזור רעננה".