51. עדותו של גדליה בנוגע לקשר שראה ברזילאי בין נוכחותו בפגישה לבין האינטרס שיש לו באזור תל אביב מקבלת סיוע של ממש בהודעתו של גיל, נ/16(23א). גיל מספר בה, כי
--- סוף עמוד 347 ---
הציע לארז להגיש הצעה משותפת, אלא שעופר לוי וברזילאי פנו לארז ובקשו ממנו שלא יתחרה: "זאת אומרת שלא יתחרה ושכאילו שחברת השביל הירוק עושה לרמי הרבה בעיות בתל אביב כאילו, שלא.. שהם לא יפריעו לו בתל אביב". את הדברים הללו שמע מפיו של עופר ומאוחר יותר גם מפיו של ארז (עמ' 91-92). בבית המשפט טען גיל כי המדובר בשרשרת של שמועות, וכי לא שמע את הדברים יוצאים מפיו של ברזילאי (עמ' 1496).
אלא שלהודעתו יש המשך, כפי שכבר ראינו. כך, לאחר שתיאר את חלוקת האזורים שנעשתה שם, כמה כל אחד מהם שווה (חלוקה שנעשתה על ידי עופר לוי המכיר את האזור), עמד גיל על האינטרס של גדליה, שבעיקרו היה שהראל ידבר עם אסא מוורד בר וכן כדי לראות אם יוכל לקבל עבודה. ואילו "רמי בא לשם כדי להגיד אני בסדר ואני לא רוצה כלום כאילו [לא ברור] תל אביב. הוא לא אמר את זה אבל כאילו הדברים נאמרו" (עמ' 96). דברים אלה באו באופן ספונטני מפיו של גיל, מבלי שנשאל על כך על ידי החוקר. בהמשך חזר החוקר על אמרתו של גיל, לפיה ברזילאי היה אמנם בפגישה אבל לא רצה דבר אלא להראות – וגיל השלים "נוכחות", והוסיף "גם כדי שלא ליצור, אתה צריך להבין שרמי כאילו בא שלא יהיו מריבות כדי שלא יבואו לריב על תל אביב ... כדי שלא יפריעו לו בתל אביב ... כמה שיותר שקט וסדר, הוא כזה צריך ... שיהיה סדר בבלגאן כדי שלא יפריעו לו במכרזים שלו בתל אביב (עמ' 98). בבית המשפט היה מוכן להיענות להצעת סנגורו של ברזילאי, עו"ד ממון, כי גם דברים אלה הם אותן שמועות ששמע מעופר לוי ששמע מארז (עמ' 1497). אלא שההצעה לפרשנות אינה מתיישבת עם הטקסט ועם האותנטיות המתלווה לו. גיל מתאר התרשמות חווייתית, לפיה ברזילאי הביע, בנוכחותו, דרישה ל"סדר" ומדבריו לחוקר עולה בברור כי כמשתתף בפגישה יכול היה להבין זאת גם ללא מילים מפורשות. יתרה מזאת, לא הוצע הסבר אחר לנוכחותו של ברזילאי בפגישה, לבד מן ההסבר הבלתי מתקבל על הדעת לפיה הזדמן לשם, במקריות מופלאה, בעניין חובותיה של שטאנג, שתה קפה עם חבריו והסתלק מן המקום. משנפל הסברו, נותרה נוכחותו בלא הסבר אלא זה העולה מעצם השתתפותו בפגישה, היוצרת חשד על פניה כי תכליתה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ההגבלים העסקיים. החשד הופך לוודאות על יסוד עדויותיהם של גדליה וגיל ומופרכותה של טענתו בדבר עילת הפגישה.