57. אין חולק, כי השביל הירוק שילמה לראז חקלאות 116,500 ₪ (כולל מע"מ), בשלושה שיקים: ת/374, ת/375 ו-ת/376, האחד בסכום של 80,000 ₪, אחד בסכום של 20,000 ₪ והאחר בסכום של 16,500 ₪ וניתנו על ידה חשבוניות, כשהתשלום הוא עבור "גיזום עצים – חח"י רעננה" (ת/439).
58. בבית המשפט, כפי שחזר בו מכל הודעותיו, חזר בו זוהר גם מן הגרסה המתייחסת לתשלום שקיבל מהשביל הירוק. במהלך עדותו טען, כי המדובר בתשלום שקיבל עבור שירות שנתן לשביל הירוק ועבור חוב קיים, בסכום של 20,000 ₪, בגין עבודות שביצע עבורה ברמת השרון. זוהר טען, כי גולסט פנה אליו בידיעה ברורה שהוא מנוע מלהתמודד במכרז, בין
--- סוף עמוד 352 ---
כקבלן ראשי ובין כקבלן משנה. לכן גם לא היה חשש שיחבור לקבלן נוסף על מנת להתמודד במכרז רעננה. אמנם, בניגוד למה שכתוב בחשבונית, לא סיפק שירותי גיזום, אבל לשיטתו הדבר אינו מעלה או מוריד שכן סיפק טרקטורים לשביל הירוק לצורך גיזום עצים (עמ' 1230-1226). עוד טען (עמ' 1361-1360), כי החוקרת "שתלה" לו גרסאות, כשהוא נאחז לשם ביסוס טענה זו בשאלתה של החוקרת בת/446 (ש' 149): "אבל ה-100,000 ₪ שהוא שילם לך היה עבור כך שלא תיגש, נכון?"
59. מעבר לקביעתי הכללית, לפיה יש להעדיף את הודעותיו המפלילות של זוהר כץ בחקירותיו על פני עדותו, אתייחס כאן באופן ספציפי לגרסתו בקשר למכרז רעננה ואראה מדוע יש להעדיף את שאמר בחקירה על פני עדותו במשפט.
אפנה תחילה להודעותיו. ראינו לעיל, כי בעת שקרא את הודעתו ת/448, הקפיד להוסיף שהתשלום של 100,000 ₪ שולם לו גם עבור ייעוץ ושירות שנתן במסגרת המכרז, אולם לא מחק את המילה "ויתור". רוצה לומר, תשומת ליבו של זוהר הייתה מלאה, הוא ביקש להבהיר כי התשלום כולל תמורה גם עבור משהו ממשי (ייעוץ ושירות), אולם גם עבור ויתור על תחרות. בהודעה מאוחרת יותר, ת/451 מ-17.2.2011, התבקש זוהר לענות על השאלה מה הסביר לבעלי ראז חקלאות בנוגע לכספים שקיבל מהשביל הירוק "בגין ויתור על מכרז רעננה". כלומר, בשאלה הייתה מקופלת הנחת החוקרת, שהתבססה על מה שכבר אמר זוהר בחקירותיו הקודמות, כי התשלום היה עבור ויתור על המכרז. לזוהר הייתה הזדמנות, במקום זה, לתקן את גרסתו ולומר – כפי שאמר בבית המשפט – כי הכספים שולמו לו כדין עבור שירותים שונים שנתן לשביל הירוק. תחת זאת השיב: "אני לא הסברתי להם. באותה תקופה הם לא פיקחו על ההכנסות" (ש' 526-524). לפנינו, אם כן, שתי הזדמנויות, בהן יכול היה זוהר לתקן את גרסתו, אולם הוא לא עשה כן, על אף שמהתיקון שתיקן בת/448 עולה בבירור שהיה מודע למשמעות הדברים. יתרה מזאת, בניגוד לדבקותו בגרסה לפיה התשלום שקיבל מהשביל הירוק היה, לפחות בחלקו, עבור אי תחרות, הרי שיומיים קודם להודעתו ת/448, בעת שנגבתה ממנו ההודעה ת/447, חזר בו מן הגרסה המפלילה לעניין המכרזים בגדרה ואור יהודה (ש' 29-20), ובהודעה המאוחרת, ת/451, בה אמר, כאמור, כי לא טרח להסביר לבעלי ראז חקלאות את הכספים שקיבל תמורת הוויתור על מכרז רעננה, חזר בו מן הגרסה המפלילה לעניין מכרז הגינון בצפת (ש' 615-599). מכאן, שזוהר היה ער עד מאוד לדבריו. מקום שביקש לחזור בו – חזר בו, ואילו בכל הנוגע למכרז רעננה נותר בגרסה המפלילה המובהקת.