--- סוף עמוד 353 ---
בנוסף, ניתן להתרשם כי הקפיד להבחין בין הידוע לו מידיעה אישית לבין מה ששמע מכלי שני לבין מה שאינו ידוע לו בכלל. כך אמר, כי על הסיכום בין הראל גולסט לבין קבלני המשנה למד מארז מיארה (ת/446, ש' 160); כאשר אמר כי יוני ממן עובד בכפר סבא כקבלן משנה של ארז הוסיף כי אינו יודע אם כך היה הסיכום מלכתחילה או שהדברים השתנו (ת/446, ש' 165); וכשנשאל אם ידוע לו על הצעות גיבוי שהוגשו במכרז השיב בשלילה ואמר כי אינו מצוי בפרטים, וכי כל שידוע לו הוא שהיה הסדר כולל בין הקבלנים (ת/446, ש' 171).
כך גם היה זהיר בתשובותיו בנוגע לשאלה כיצד שולם לו הסכום המוסכם של 100,000 ₪. תשובתו הייתה כי הוא חושב שהיה זה בשני שיקים בסכום של 50,000 ₪ כל אחד או בשיק אחד על מלוא הסכום (ת/446, ש' 174-172); לשאלה מה נרשם על גבי החשבונית השיב כי אינו זוכר, אולי "ייעוץ" (ת/446, ש' 178-177); ולאחר שבדק אמר כי מצא שהתשלום התחלק ל-20,000 ₪ ול-80,000 ₪ ולא כפי שסבר קודם (ת/448, ש' 48-45) והוסיף כי הסכום של 20,000 ₪ שולם לו עבור חוב שהשביל הירוק הייתה חייבת לו בגין עבודות שביצע עבורה ברמת השרון (שם). השיקים והחשבוניות והקבלות הובאו על ידו מאוחר יותר באותו יום (ת/449).
אשר לטענה בדבר "שתילת" גרסאות על ידי החוקרת, די אם נזכיר באופן כללי, כי זוהר נמנע בעקביות מלהשיב על שאלות הנוגעות לוורד בר ולא ניתן היה "לשתול" לו גרסה כלשהי בעניינה של חברה זו ובעליה; כי זוהר חזר בו, עוד במהלך החקירה, מגרסתו המפלילה, בכל הנוגע למכרזי צפת, אור יהודה וגדרה. ממילא איש לא "שתל" לו גרסה בניגוד לרצונו; וכי הגם שדבק בגרסתו המפלילה לפיה קיבל מן השביל הירוק כסף בתמורה להימנעות מתחרות במכרז רעננה, בדק את דבריו ותיקן אותם בהודעה מאוחרת יותר, בה הסביר כי מתוך הסכום של 100,000 ₪ ששולם לו, 20,000 ₪ היוו פרעון חוב קודם שהשביל הירוק הייתה חייבת לו. ובכל הנוגע לשאלה הספציפית שהופנתה אליו, באמצעותה ביקש להראות שהודרך, הרי שאין לנתקה מן ההקשר. תחילה נשאל שאלה פתוחה בה התבקש להסביר את הרישום "100 שביל". התשובה שניתנה על ידו הייתה מפורטת וברורה, ובאה כולה מפיו, ללא כל הדרכה. בגדרה, כפי שראינו, הסביר זוהר כי הקבלנים חששו שהוא ילך עם מישהו אחר, שגולסט רצה עד מאוד להיכנס לתחום הגיזום ולכן היה מוכן לשלם על כך הרבה, גם אם לא ירוויח מן המכרז הנדון, ועל רקע רצונו זה פנה אליו בשאלה כמה הוא רוצה תמורת הימנעות מהשתתפות במכרז. רק אחרי שזוהר אמר לחוקרת כי הוא וגולסט סיכמו ביניהם על תשלום בסך 100,000 ₪, והוסיף כי היה זה "תמורת כך שאני לא אגש וגם תמורת שאני אעזור לו", התבקש להבהיר מהו הייעוץ שנכלל בתמורה ובהמשך האם נכון הוא שהתמורה הייתה עבור הימנעות מהשתתפות. במענה לשאלה זו הבהיר זוהר כי מובן שהתשלום היה תמורת ההימנעות מהשתתפות ולא תמורת הייעוץ. לכך יש להוסיף, כי גם בהמשך חזר זוהר