זו דוגמא, אחת מני רבות אחרות, המלמדת על קיומו של "נוהג" של תיאום מכרזים. דברי ארז הושמעו בנוכחותם של קבלנים רבים. איש לא מיחה בידו, איש לא טען כי אינו רוצה להיות מעורב במעשים אשר כאלה ואיש לא השמיע טענה שאין הוא יודע על מה הוא שח. ההיפך הוא הנכון. ראינו עד כמה ער היה הדיון בין המשתתפים השונים, דיון שהוחל בו עוד במפגש שנערך מיד לאחר סיור הקבלנים ונמשך בלא צורך בעידודו של גדליה. המנהג "לאסוף מעטפות" בא לעולם הרבה לפני שגדליה הפך סוכן מטעם הרשות. כפי שראינו, הדברים מתועדים יפה ביומנו של ארז (ת/418), כאשר ב-26.5.2009, עובר להגשת ההצעות במכרז רעננה, כתב "אני וגיל נפגשנו אצל הראל מהשביל הירוק משם נסענו לפרדס חנה לאסוף מעטפות".
אין ספק, שכל המפגשים שעניינם חמשת מכרזי הדרום ואשר נסקרו לעיל (זה שנערך מיד לאחר סיור הקבלנים, פגישת מסובים, הפגישה בביתו של ארז והפגישה בשעות שקדמו להגשת ההצעות), לא התקיימו ביוזמתו של גדליה (שבפגישה מ-7.4.2010 אף לא נכח). כשהגיע גדליה לפגישת מסובים, אליה זומן על ידי גיל, הוצגה לפניו "תכנית החלוקה" שגובשה קודם בואו. הוא לא היה הוגה הרעיון לחלוקת חמשת המכרזים כפי שחולקו. הלא ארז הוא שהכריז באוזני המשתתפים "אני חילקתי את זה לפי מיקומים". "אני" ולא גדליה. אזכיר במקום זה, כי עם הופעתו של גדליה למפגש מסובים התברר, כי אין בידי ארז אפילו מספר הטלפון של גדליה וכי השיחות הראשונות ביניהם החלו להתנהל רק לאחר המפגש ולא קודם לו (ראו פלט השיחות של גדליה, ת/571). ארז טען, אמנם, בעדותו בבית
--- סוף עמוד 421 ---
המשפט, כי גדליה "דיבר אתי כמה פעמים" לפני פגישת מסובים, אמנם לא בתדירות גבוהה, אולם היו להם, לטענתו, שניים או שלושה מפגשים או שיחות טלפון אחרי סיור הקבלנים ומפגשים אלה הם ש"הציתו את הרעיון" (עמ' 3521). אלא שדבריו אינם עולים בקנה אחד עם פלט שיחות הטלפון, כפי שאינם עולים בקנה אחד עם העובדה החד משמעית שלא היה בידי ארז מספר הטלפון של גדליה ועם העובדה שעם הגיעו למפגש, באיחור, מצא ארז לנכון להציג לפניו את התכנית. והלא – אם גדליה יוצרהּ, לא היה בכך צורך. הערתי על כך גם בהתייחס לשיחה שהתקיימה בין גדליה לבין ארז בנוכחות שלום יהודה (ת/514), במהלכה השיב ארז לשאלות גדליה, שהעידו על עצמן כי האחרון אינו בקי בפרטי המתווה. ארז לא הביע כל תמיהה ביחס לשאלות שנשאל, כפי שמצופה היה לו נכונה טענתו שגדליה הוא שאחראי על גיבושו. מנגד, לארז היו גם היו שיחות עם מספר גדול של קבלנים בין מפגש מסובים לבין מועד הגשת ההצעות במכרז (פלט השיחות של ארז, ת/573) וגם לאחר מכן (כפי שראינו את התנהלותו ביחס לוויכוח בין מסילטי לבין גולשני), עובדה המלמדת כשלעצמה על מרכזיותו של ארז בגיבוש ההסדר נשוא האישום הנדון, מבלי שיהיה זקוק לעידוד מצדו של גדליה.