--- סוף עמוד 439 ---
יש "להוריד את הקליברים"? אכן, הדברים "אינם נשמעים טוב", כפי שהודה נאש, משום שתוכנם מהווה עבירה. אין המדובר ב"שטויות", באמירות קלות דעת, בהתבדחות או בהבעה של מרירות כלפי חברת החשמל על אי תשלום חובות. הדברים נשמעים כמו הסדר כובל והם הסדר כובל. אין דרך להבינם אחרת.
גם העובדה שנאש לא נחשב לקבלן של ממש, כדברי גדליה בעדותו: "נאש הוא לא קבלן בכלל, הוא לא קבלן, הוא לא מגיש הצעות" (עמ' 141) אין בה כדי להעלות או להוריד. לנאש עסקי גיזום, והיה לו עניין למנוע תחרות בקרב הקבלנים על מנת שיוכל לזכות בנתח לעצמו, כשרווח נאה בצדו, יותר ממה שחברת החשמל תשלם במציאות של תחרות. בהקשר זה יוער, שנאש העיד בחקירתו הראשית, כי בזמן הרלוונטי לכתב האישום גדלה פעילותו עד כי רואה החשבון שלו הציע לו, משיקולי מס, להקים חברה, תחת התנהלותו כעוסק מורשה (עמ' 4053). מכאן שהיה לו אינטרס של ממש במתרחש במכרזי הגיזום, ואין בידי לקבל את האופן בו ביקש אביו לתארו באחת מהודעותיו, כאילו "הוא ילד, זה שפת דיבור של רחוב ... זה שיחה בטלה, אין פה כלום, בן אדם לא מסוגל לעשות כלום בעצמו" (ת/85, ש' 662-660). שפת דיבור של רחוב – אכן. אולם המדובר ב"ילד" הצומח מעוסק מורשה לבעלים של חברה, היכול גם יכול לעשות הרבה בעצמו ולעצמו.
93. טענה נוספת בה ביקש נאש להיאחז על מנת לשכנע שדבריו במפגש הקבלנים הם דיבורים ריקים שאין מאחוריהם כלום הייתה שהמתווה שגובש בסופו של דבר אינו המתווה עליו דיבר במפגש האמור. על כך יש לומר שניים. ראשית, כפי שבמפגש הקבלנים הביע נאש את דעתו לפיה עדיף שכל קבלן יקבל חצי אזור במחיר גבוה במקום שיקבל אזור שלם "על שמו" במחיר נמוך, הרי שגם ארז העלה על דעתו רעיון זהה, והשמיעו בקול בפגישת מסובים: "חבר'ה תקשיבו הנוסחה פשוטה. או לעבוד במחיר זנותי על כל האזור או לעבוד במחיר כפול על חצי אזור" (ת/335א, עמ' 6). ושנית, אכן, המתווה שגובש בסופו של דבר היה שונה, במובן זה שנאש הציע שקבלן אחד יזכה בכל חמשת המכרזים ויחלק את העבודה לחבריו, בעוד שההסכמה הייתה שבכל אחד מחמשת המכרזים יהיה זוכה אחר והאזור יחולק בינו לבין מי שנקבע מראש. אלא שמפגש הקבלנים היה מפגש ראשוני, של הצהרת כוונות לגבי העתיד, כפי שהעיד גדליה. אחריו היו התדיינויות עד שעוצב המתווה הסופי. השאלה כיצד בסופו של דבר יצא ההסדר אל הפועל אין בה כדי להשליך על מצב דעתו של נאש ועל האופן בו יש להבין את דבריו. מתגובותיהם של יתר הדוברים באותו מפגש, נעלה מכל ספק שגם הם הבינו כי נושא השיחה הוא תיאום המכרז ומניעת תחרות באופן שיביא להעלאת מחירים.