נאש נותר, אם כן, בלא הסבר לגרסתו הכבושה, שנשמעה לראשונה במהלך עדותו בבית המשפט. כבר מטעם זה אתקשה ליתן בה אמון. כפי שיובהר להלן, ובניגוד להצעתו של עו"ד ממון, לא התרשמתי ממהימנות גרסה זו גם לגופה, כי אם להיפך.
92. כבר ראינו, כי הנאמר במפגש הקבלנים מיד לאחר תום הסיור אינו טעון פרשנות. המדובר בדברים מפורשים, בוטים עד מאוד, שנשמעו בעיקר מפיו של נאש, ולפיהם על הקבלנים להגיע להסדר כדי לגרום להעלאת מחירי המכרזים של חברת החשמל ויפה שעה
--- סוף עמוד 438 ---
אחת קודם. בבית המשפט הבין נאש כי לא יוכל לעמוד מאחורי גרסתו המכחישה בחקירה (בין שלא היה נוכח כלל במפגש, בין שאין זה קולו). דרכו להתמודד עם אמרי פיו דומה לדרכו של אביו: ניסיון ליצור אווירה של קלות ראש סביב ההתנהלות המפלילה. כך, למשל, טען, ביחס לאותו מפגש כי "אם לוקחים את הדברים כהווייתם אז לא הייתה פה שום כוונה לתאם מכרז בשיחה הזאת שהייתה שמה כי זה קבלנים שעומדים ומדברים הרבה שטויות הרבה דיבורי סרק אחד עם השני". אכן, נאש נאלץ להסכים כי "חלק מהדברים לא נשמעים טוב, כי עוד פעם, אחד זורק לאוויר והשני זורם עם הזרם והסכומים שנשמעים שמה זה בכלל סכומים מופרכים" (עמ' 4060). לטענתו "לא יצא מזה כלום, זה היה סתם בשיחת חולין", שהרקע לה הוא תחושת המרמור של הקבלנים, על כך שהם מפסידים כסף כל השנים "וגם אני הוספתי מים למדורה" (עמ' 4061). אלא שנאש לא הוסיף מים למדורה, כי אם שמן.
אשר ל"הסדר" הנזכר על ידו פעמים רבות במהלך המפגש האמור טען נאש, כי "השיחה הזאת התקיימה הרבה פעמים. לפני גם הסיור עצמו גדליה ועופר לוי הציעו הרבה פעמים שיהיה איזה גוף או ארגון מסודר שיזכה במכרזים ויחלק את העבודה לקבלנים וידאג, הרי גם מהעבר שלי באותו זמן אני בצעתי עבודה ולא שולמה לי התמורה עבור העבודה ואני הייתי ממורמר על חברת החשמל... אני רציתי שאם אני מבצע עבודה שיהיה מי שידאג לי שאני אקבל את התמורה עבור מה שביצעתי ... לא היה, לא עולה מהדברים האלה שום דבר לכיוון של תיאום מכרז" (עמ' 4063). פעם אחר פעם חזר על הטענה לפיה הנושא המדובר הוא קבלת תמורה עבור העבודה (ראו עמ' 4109, עמ' 4115-4114). המדובר בניסיון מלאכותי עד מאוד לשוות אופי תמים לדברים, ניסיון שאינו מתיישב עם הטקסט כלל ועיקר. איש לא נשמע מתלונן על כך שחברת החשמל אינה פורעת את חובותיה כלפי קבלני הגיזום. הטענה החוזרת ונשנית הייתה שיש למנוע תחרות על מנת לגרום להעלאת מחירי המכרזים. די אם אזכיר את דבריו של נאש באותה פגישה ולפיהם "... מסילתי הזה יגיש מאה אלף שקל מה, מי הוא? מה הוא שווה בכלל שהוא רוצה להרוס את המכרז. אני רוצה להיכנס לחברת חשמל, תגיד לי אתה שאלה לי אליך עכשיו. אם אני מבטיח לו שייקח חצי אזור חצי מיליון שקל, חצי אזור ייקח עם רמי עזרא סתם דוגמא ייקח כל אחד חצי מיליון שקל למה תעשה להם במאה אלף שתהיה בחברת חשמל רשום השם שלך? למה?" וכן "עוד הפעם אם מגיעים להסדר שאתה לוקח חצי והוא לוקח חצי וההוא לוקח חצי במקום לקחת אזור במאה אלף שקל" או "לא רוצים מלחמה אנחנו רוצים להרוויח כסף..." או "היחידי שיכול לעשות בעיה זה גילי מיארה צריך לרכך אותו להגיע אתו להסכם" או "הקליברים אני דואג להוריד" ועוד ועוד. וכי לאיזה הסכם צריך להגיע עם גיל מיארה ומדוע הוא טעון "ריכוך", אם כל השיחה נסובה על התנהלות לא הוגנת של חברת החשמל שאינה משלמת על עבודה שבוצעה בפועל? ומה הקשר בין הסדר לפיו אחד לוקח חצי ואחר לוקח חצי בחצי מיליון שקל במקום לקחת אזור [שלם] במאה אלף שקל, לבין תמורה עבור עבודה שבוצעה? ולאיזה צורך