99. כאמור, השביל הירוק רכשה את כל חמשת מכרזי הדרום, ומירב אליה, רכזת המכרזים בחברה זו, העידה על האופן בו התנהלה מלאכת הכנת ההצעות למכרזים. ככלל, התרשמתי כי עדותה מהימנה, עם זאת, בשאלות שהתקרבו באופן משמעותי לליבת המעשים הפליליים המיוחסים לרגב, שהיה הממונה עליה, נסוגה לחוסר זיכרון, והמתח שליווה אותה, באופן טבעי, ניכר בה. מירב העידה, כי לצורך מילוי אותם חלקים בחוברת המכרז שהצריכו מידע, כגון ניסיון החברה, הייתה מצלמת את הדפים הרלוונטיים מתוך החוברת ומעבירה אותם לרגב. הלה היה ממלא את הפרטים הנדרשים ומחזיר את הדפים אליה, והיא הייתה מעתיקה אותם בכתב ידה לחוברת המכרז (עמ' 451-450).
רגב היה אחראי לכך שהצעות השביל הירוק במכרזים יוגשו לחברת החשמל, אלא אם כן התקבלה החלטה שלא להגישן. בכל הנוגע לחמשת מכרזי הדרום העיד רגב כי אינו זוכר ואינו יכול לזכור החלטה של החברה שלא לגשת למכרזים הנדונים (עמ' 4034-4032). יוער, כי אין ראיה אחרת בדבר החלטה כזו.
100. ב-6.4.2010, במהלך המפגש בביתו של ארז, נשמעים ארז וגדליה כשהם ממלאים את הצעת השביל הירוק למכרז רמלה. ואכן, המומחה לזיהוי כתב יד קבע כי כתב הכמויות של הצעה זו (ת/179) מולא בידי ארז, והמחירים הנקובים בהצעה זהים למחירים הנשמעים במהלך השיחה (ת/340א).
בתיבת המכרזים של חברת החשמל נמצאו הצעות השביל הירוק למכרזי רמלה, אשדוד, נתניה ומתח עליון (כתבי הכמויות הם ת/179, ת/203, ת/212 ו-ת/222 בהתאמה). כך עולה מפרוטוקול ועדת הפתיחה של תיבת המכרזים (נ/6(9)). גולסט ורגב אינם טוענים כי הצעות השביל הירוק הוגשה על ידה. כך, למשל, העיד גולסט: "לא, לא, זאת עובדה, אנחנו לא
--- סוף עמוד 444 ---
הגשנו אדוני, יש institute של החברה, החברה לא הגישה את ההצעות האלה, נקודה" (3949).
101. בחיפוש בביתו של ארז נמצאה חוברת המכרז של השביל הירוק למכרז באר שבע (ת/383, דו"ח החיפוש ת/496). החוקר הדר עדוי זיהה את החוברת כזו שתפס במהלך החיפוש והוסיף כי זכור לו שבמהלך החיפוש עבר בעצמו על חוברות המכרזים שנמצאו בביתו של ארז וכי הוא זוכר באופן ספציפי את חוברת המכרז של השביל הירוק (וכך גם חוברת של ורד בר, הנוגעת למכרז שלא הוגש בגינו כתב אישום ולכן לא הוגשה כמוצג), משום שברגע שראה אותה נדלקה לו נורה אדומה (עמ' 2418-2416). המדובר בהסבר משכנע עד מאוד ומסקנתי שעדותו אמת, כפי שככלל התרשמתי ממהימנותו.